מאגר סיפורי מורשת

סיפורו של סבא חיים אורן

סבא חיים נולד בתל-אביב להוריו זרח ואלקה שעלו מפולין לפני מלחמת העולם השנייה. הוריו, שהיו בוגרי תיכון לפני בואם לארץ, מאד רצו להמשיך ללמוד אלא שהמציאות לא אפשרה זאת. בתל אביב של שנות ה-30 זה לא היה מכובד להיות משכיל אלא להיות חלוץ או פועל שבונה את ארץ ישראל. גם נשים וגם גברים עבדו בעבודות קשות. הוריו של סבא עבדו בסלילת כבישים וכצבעים בבית חרושת למקררים (לא חשמליים אלא כאלה ששמו בהם גושי קרח). זו הסיבה שהם רצו כל כך שילדיהם ירכשו השכלה ורצוי בתחום הטכנולוגי.

בסיום לימודי היסודי התקבל סבא לגימנסיה "הרצליה" בתל אביב, מוסד מוכר ובעל מסורת, ובחר במסלול לימוד האלקטרוניקה. מסלול זה ייעד אותו לשירות צבאי בחיל הקשר.

צריך לזכור כי באותה תקופה (1963-1968) לא היו מחשבים אישיים, לא היו טלפונים סלולאריים, לא הייתה פקסימיליה וגם הטלפונים הקוויים היו נדירים. משפחה הייתה צריכה לחכות 5-7 שנים כדי לקבל קו טלפון הביתה. האינטרנט עדיין לא הגיע והקשר העיקרי בין אנשים רחוקים היה במכתבים.

השירות הצבאי

ממש לפני הגיוס קיבל סבא מכתב מהצבא המציע לו להצטרף לקורס תכנות מחשבים בצה"ל ובסיומו לשרת בתפקיד תכניתן בממר"מ (מרכז המחשבים ורישום ממוכן של צה"ל). סבא פנה למורים בבית הספר כדי לקבל הסבר על תחום המחשבים, מה זה תכניתן? וכדומה. איש לא ידע להסביר לו בצורה ברורה. אמרו שזה העתיד וכל העולם ישתמש במחשבים אבל לא באמת הבינו מה זה. גם הצורך לשרות צבאי ארוך היה גורם משמעותי. קשה היה להתחייב לשרות ארוך במקצוע לא ברור.

לאחר התלבטויות ולחץ מההורים החליט סבא, לא בלב שלם, להצטרף למסלול המחשבים. איש לא שיער שזה יהפוך למקצוע לחיים ולקריירה מזה 48 שנים. התהפוכות והשינויים בשנים הללו היו מדהימים ובקושי ניתן לעקוב אחריהם. רבים מהחברים ויתרו מראש על המעקב אחרי הטכנולוגיה.

בתום הקורס, שנמשך 7 חודשים, המשיך סבא לשירות צבאי מרתק בחיל האוויר שבו יחידת המחשב היוותה תמונה של יחידות החיל ועיבוד הנתונים היה ביטוי של הפעילות המבצעית והמנהלית של חיל האוויר.

קריירה מקצועית בתקשוב

עם השחרור החל סבא לעבוד במקצוע אותו רכש בשירותו הצבאי. הוא התקבל לעבודה בחברת "סולל בונה" שם, במשך 6 שנים, שימש בתפקידים שונים ביחדת המחשב. פרט לכישורים הטכנולוגיים נדרש סבא ללמוד את התהליכים המקצועיים שאפיינו את סולל בונה שהייתה אז חברת הבנייה והתשתיות הגדולה בישראל. החברה עסקה בפעילות חובקת עולם בתחומי התמחותה (בישראל, אפריקה, אסיה ודרום אמריקה). החברה עסקה בכל הפעילויות הקשורות לבנייה ותשתיות (בנין, כבישים, חשמל, צנרת, גשרים, חציבה ועוד). במקביל החל סבא את לימודיו באוניברסיטת תל אביב שם סיים לימודי תואר ראשון בגיאוגרפיה בשנת 1979.

בשנת 1977 נישא סבא לרבקה לבית ינין ונולדו להם 3 ילדים: אלה (אמא של אורי) שהיא מהנדסת מכונות ב-HP, אמיר שהוא מהנדס אלקטרוניקה ועובד בחברת Elbit ואדר שהיא מהנדסת ביו-טכנולוגיה ועובדת בחברת PDDI.

עולם המחשוב היה שונה מאד ממה שאנחנו מכירים היום. העבודה מול המחשב לא הייתה מקוונת ולא הייתה מול מסכים. כל התכניות נכתבו על גבי טפסים והוקלדו על ידי קלדניות לכרטיסי קרטון מנוקבים. הכרטיסים, שהגיעו באריזות של 2000 כרטיסים בכל קרטון,  הועברו דרך "קורא כרטיסים" אל זיכרון המחשב. המחשבים עצמם היו ענקיים בגודלם הפיסי, לעיתים בגודל של חדר ענק, והרבה יותר קטנים בכל מה שקשור לעוצמת ומהירות העיבוד ונפח האחסון על גבי הדיסקים ו/או הסרטים המגנטיים. אנשי המקצוע והפקידים האחראיים על עיבוד הנתונים שהוזרמו למחשב עשו זאת במשך היום והעיבוד נעשה במשך הלילה. בתום העיבודים במחשב הופקו דוחות ענק על גבי נייר רציף שכן זו הייתה הדרך היחידה לצפות בנתונים לאחר שעובדו. אפילו המושג מחשוב לא היה המושג השגור אלא השתמשו במושגים של "עיבוד נתונים" ו-"רישום ממוכן".

במהלך 6 השנים בסולל בונה חלו מספר שינויים טכנולוגיים. חלק מהשינויים היו בגידול בנפחי האחסון ועוצמת המעבדים וחלקם בצורה בה הוזרמו הנתונים. קופסת הקרטון הוחלפה בדיסקט אליו הוקלדו הנתונים. בכל דיסקט היו 2000 שורות וכל שורה הייתה בגודל של כרטיס ניקוב אחד. את הדיסקטים היו שולחים למפעילי המחשב והם העבירו את הנתונים לעיבוד כאשר במקום קורא כרטיסים היה קורא דיסקטים. שיטת העיבוד הייתה Batch שבה המשתמש או איש המקצוע מסר כרטיסים נוקבים או דיסקטים וקיבל תוצר מודפס על גבי נייר הדפסה רציף. בשנים אלה הופיעו הניצנים הראשונים של עיבוד מקוון (On Line). השימוש בעבודה המקוונת נעשה רק על ידי אנשי המקצוע. התכניתנים תיקנו את התכניות ישירות למחשב והמפעילים הפעילו באמצעות המסכים. לא היו אלה מסכים כמו אלה שאנחנו מכירים היום אלא מסכים מסורבלים ללא מגוון צבעים אלא רק צבע אחד (בד"כ ירוק שנחשב צבע נעים לעיניים).

בשנות השבעים חלו התפתחויות גדולות והחלו להופיע מחשבי השולחן הראשונים. אלו היו מחשבים קטנים מאד שפותחו בתחילה כמחשבי משחק לילדים. לכל מחשב הייתה יכולת עיבוד מוגבלת. במשך הזמן התפתחו המחשבים לכדי יחידות לעיבוד נתונים למגזר העסקי ושימשו עסקים קטנים שלא נזקקו ליכולות גדולות מידי. לכל מחשב כזה קישרו כונן דיסקט עם נפח אחסנה קטן וגם מדפסת שחור-לבן. השלב הבא היה פיתוחו של הדיסק הקשיח עם נפח של כמה עשרות מגא-בייט. לכל מחשב ניתן היה לחבר מסך אחד בלבד. קצב העיבוד היה איטי מאד. בשלב מאוחר יותר נוספה האפשרות לחבר עד 4 מסכים ולאפשר למספר משתמשים לעבוד במקביל על מחשב אחד.

המהפכה הגדולה התרחשה בתחילת שנות השמונים. בשנים אלה הציגה חברת IBM לעולם את המחשב האישי IBM PC עם מערכת ההפעלה DOS של חברה קטנה דאז בשם Microsoft. המחשב האישי היה יקר מאד וגם הוא נועד בתחילה להיות משחק לילדים. חברות רבות בעולם, בעידודן של IBM ו-Microsoft, פיתחו משחקים למחשב החדש. הדגם הראשון היה עם מסך בלבד וללא כונן כלשהו. לאחר מכן באו הפיתוחים בקצב שלא היינו רגילים אליו. כל מספר חודשים הופיע דגם חדש שהיה בעל תכונות נוספות או שדרוג לתכונות קיימות. בתחילה הופיע המחשב עם הכונן, אח"כ 2 כוננים ובשלב מאוחר יותר הופיע הדגם עם הדיסק הקשיח. בהמשך ובקצב מהיר שודרגו יכולות המחשב האישי בכל תכונה. הזיכרון ויחדות העיבוד התרחבו וקיבלו עוצמה הולכת וגוברת וגם יחידות האחסון שודרגו בנפח ובמהירות עד שהגיעו בגודל פיסי קטן לעוצמת מחשוב של המחשבים הגדולים של שנות השישים והשבעים.

גם עולם המחשבים הגדולים ששימשו תאגידים גדולים, בנקים, משרדי ממשלה ועוד, לא קפא על שמריו ועבר מהפכה אמתית.

מאז ועד היום התגבר קצב השינויים הטכנולוגיים וכל חודש אנחנו שומעים על חידוש נוסף. לעולמנו נוספו מחשבי שולחן מתוחכמים, מחשבים ניידים, מחשבי כף יד, טאבלטים ובשנים האחרונות גם הטלפון החכם (סמארטפון).

כל השינויים הללו נתמכו על יד האינטרנט ועל ידי האפליקציות ומנועי החיפוש השונים. בעיקר מדובר במותגים כמו Google, Facebook, YouTube, WhatsApp. במקביל חלו שינויים דרמטיים בנפחי האכסון.

בשנים האחרונות סבא עוסק בניהול אנשים המתמחים במקצועות המחשב השונים ולא בטכנולוגיה עצמה.

בקרוב תסתיים קריירת העבודה של סבא עם צאתו לגמלאות. הקריירה סיפקה את האמצעים לגדל ילדים ועכשיו לזכות בנכדים.

מחשבים וציוד מהדור הישן:

מחשבים וציוד מהדור החדש: