מאגר סיפורי מורשת

שמי רחל חן נולדתי ב1945 בקרית ביאליק.

כשהייתי בת שנתיים פרצה מלחמת השחרור. והיו פרעות בין היהודים והערבים. מלחמת העצמאות החלה ב-30 בנובמבר 1947. בבוקר היום שלאחר קבלת תוכנית החלוקה בעצרת האו"ם, פתחו ערביי ארץ ישראל בהתקפות כנגד היישוב היהודי בארץ ישראל כדי למנוע את יישומה. ויקיפדיה.

הערבים רצו להפציץ את חיפה והדבר נודע, חיכו להם בדרך כביש עכו לכיוון חיפה. בצומת מוצקין, כשהגיעו לצומת היה פיצוץ אדיר. כשהרסיסים התפזרו לכל עבר. והגיעו עד קריית ביאליק. יש שם עד היום אנדרטה לזיכרון.

לוחמי ההגנה עמנואל לנדאו ונעם פסמניק נפלו במקום זה במלחמת העצמאות, ביום ו' באדר ב' תש"ח (17.3.1948). הם היו בכוח שהציב מארב לשיירה ערבית אשר הובילה נשק מביירות לערביי חיפה, ונהרגו בהתפוצצות חלק ממכוניות השיירה.

האנדרטה על מדשאה בצל עצים בגן הציבורי. זהו קיר אבנים בהירות שביניהן משובצות כמה אבנים כהות, קיר שחלקו הימני ישר וחלקו השמאלי בעל ראש משופע וצלע אלכסונית. במרכז החלק הימני לוח בזלת ועליו איור המתאר שני לוחמים חמושים ברובים ממתינים במארב, בראש הלוח הפסוק: "והקימותי להם מטע לשֵם…" (יחזקאל ל"ד, כ"ט). בתחתית החלק השמאלי של הקיר לוחית ועליה שמות הנופלים ומועד נפילתם.ההנצחה ביוזמת מועצת היישוב. בוצעה ע"י מ' אבריל ונחנכה בז' באדר תשכ"ג (3.3.1963).

באותו הזמן, גרנו בבית קטן ובו שני חדרים, ואמא שלי הרגישה באוויר שעומד להתרחש משהו. היא לקחה אותי ואת אחי לחדר אחורי, השכיבה אותנו על הרצפה, ועטפה אותנו בכריות ושמיכות. לפתע שמענו את הפיצוץ, הדלתות נעקרו ממקומם, וזכוכיות החלונות התנפצו.  למזלנו לא נפגענו וזאת בזכות תושייתה של אמי. באותו הזמן אבא שלי שירת בצבא, וכאשר שמע על הפיצוץ, הוא הבין שזה קרה ליד ביתו. אבא מייד עזב  הכל, והגיע  במרוצה לבדוק שלא נפגענו. כל האזור היה משופע בצמחייה גבוהה, כך שהוא הסתתר כל הדרך בתוכה, עד שהגיע הביתה, ושמח לראות שנגרם רק נזק לבית ולא נגרם נזק בנפש.

מה שאני זוכרת, זה ששאלתי את אבי: "מה זה הבום בום?"

הזווית האישית

עידן: היה לי כיף ומעניין  ללמוד על סבתא דברים חדשים, ואנחנו מאחלים אחד לשנייה רק טוב ובריאות.