מאגר סיפורי מורשת

שמי מזל בת 63, גדלתי עם שמונה אחים במושב עוזה, להורים שעלו מטריפולי.

הילדות שלי הייתה טובה למרות שלא היה פשוט ולא היו אמצעי מחיה נאותים, שיחקנו בבוץ, במחבואים, בקאלס ובמחניים.

גדלנו שמונת האחים בשני חדרים, ברמת צניעות גבוהה מאד לא התלוננו לרגע, הסתפקנו במה שיש ושמחנו במעט שהיה.

בגיל 16 הכרתי את אהרון שהיה בן 17. ובגיל 20 עזבתי את המושב והבית, והלכתי ללמוד בבית ספר תלפיות בירושלים.

בבית הספר היה לנו נחמד מאד ואף שילמו לנו על כך שלמדנו שם. לאחר הלימודים אני ואהרון התחתנו בגיל 21 ו-22, והתחלתי לעבוד במעון אמונה בקרית-גת,

שם עבדתי במשך 40 שנה.

בגיל 22 ילדתי את אורית בתי הבכורה והקמנו את המשפחה לאחר מכן ילדתי את עמוס ואת שירז בגיל 36.

במהלך חיינו עברנו 4 בתים, כולם בקרית גת. וכיום עם 5 נכדים, הגדולה בת 13 והקטן בן 4.

הזוית האישית

סבתא מזל והנכדה אליה: במהלך התוכנית היה מאד נחמד לשני הצדדים, לצד הבוגר לשתף ולהעביר את סיפורו לדור הצעיר ולדור הצעיר לשמוע את שורשיו. היינו רוצות לאחל לשני הצדדים להמשיך להנות ולכייף יחדיו.