מאגר סיפורי מורשת

שמי אילנה מיכאלי, נולדתי ברומניה  ב1957 בעיר יאס.

עליתי לארץ בשנת 1964, והגעתי לנצרת עילית (נוף הגליל) שהייתה בתחילת בנייתה.

נוֹף הַגָּלִיל היא עיר בגליל התחתון ובמחוז הצפון של מדינת ישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1974 לאחר שהייתה מועצה מקומית החל מ-1963. עד יוני 2019 נקראה העיר "נָצְרַת עִלִּית", בשל סמיכותה לעיר נצרת. נוף הגליל היא עיר מעורבת – כ-56% מתושביה הם יהודים, כ-28% הם ערבים, ו-16% הנותרים הם "אחרים". ויקיפדיה

קיבלנו דירה ללא חלונות ודלתות, וחילקו לנו מיטות מברזל מהסוכנות. החוויה הראשונה  והמשמעותית שחוויתי בארץ היא מלחמת ששת הימים. הינו מסתובבים ברחוב  עם מקלט רדיו זעיר שנקרא טרנזיסטור, על מנת לשמוע מה מתרחש במלחמה. מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967, בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד. המלחמה הסתיימה בניצחון מובהק של ישראל. המלחמה פרצה לאחר תקופת ההמתנה המתוחה, שהחלה עם חסימת מצרי טיראן לשיט ישראלי על ידי נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר. (ויקיפדיה)

לאחר שנשאתי לבעלי דוד עברנו להתגורר במושב והיה לנו משק ובו רפת לחלב. בתקופות עבודתי ברפת למדתי לייצר גבינות קשות ורכות. באחד  מהחליבות  השגרתיות קרה לי אירוע יוצא דופן. כאשר הפרות עמדו על במת החליבה והמתינו שארכיב עליהן את מכונת החליבה,  אחת מהפרות השתעממה ורצתה לקפוץ החוצה. מתוך אינסטינקט הושטתי את ידי לתפוס אותה ברגלה ולהחזיר אותה  למקום, שכחתי לרגע שהיא שוקלת לפחות פי עשר ממני. כמובן שלא הצלחתי להחזיר את רגלה למקום, ובמקום זה היא בעטה בי, ועפתי אחורה למרחק גדול. תוך כדי הנפילה לאחור, עפו משקפיי וקיבלתי מכה רצינית  בכתף. לאחר האירוע לא יכולתי  להשתתף בחליבות לפחות חודשיים. אין ספק שלמדתי לקח.

לאחרונה אני ודוד בעלי החלטנו לפרוש מהרפת ואנחנו נהנים מהחוויות עם הנכדים.

הזווית האישית

הנכד לידור: "היה לי כיף להיות עם סבתא, ולשמוע הרבה דברים שלא ידעתי על סבתי".

סבתא אילנה: " מאוד נהנתי לספר לנכדי את הסיפורים על עברי ומאוד שמחתי שהקשיב"