מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי רותי בר און ונולדתי בארץ ישראל במושב בית הלל בגליל העליון ליד אגמון החולה.

גרנו בבית הלל, אני, אבא שלי ואמא שלי, ואח שלי שהוא יותר צעיר ממני בשלוש שנים.

אבא שלי עבד כל הזמן בשמירה עם רובה, והילדים היו בבית אחד ושיחקו. גרנו בבית הלל כשמונה שנים ואז פרצה מלחמת השחרור . את הנשים ואת הילדים מהכפר שלנו, פינו למושב בלפוריה, ושם הינו כחמישה חודשים אצל משפחה.

בַּלפוּרְיָה הוא מושב בעמק יזרעאל, 3 ק"מ צפונית לעפולה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. הוא קרוי על שמו של שר החוץ הבריטי ארתור ג'יימס בלפור, החתום על הצהרת בלפור, ונוסד ב-2 בנובמבר 1922, במלאת 5 שנים למתן ההצהרה. ויקיפדיה

אחרי המלחמה לא היה בית ספר ולא היה גן ילדים . כוון שאני הייתי צריכה  ללכת לבית הספר והאח שלי היה צריך גן ילדים, אז ההורים שלי חיפשו ישוב שנוכל לגור בו, ושיהיו בו בית ספר וגן ילדים. לכן, עברנו למושב "ביצרון"  בדרום הארץ. בִּצָּרוֹן הוא מושב עובדים במישור החוף הדרומי, ושטחו הוא כ-5,000 דונם. את המושב ייסד גרעין של אסירי ציון מרוסיה בשנת תרצ"ה, ואחד מחבריו נתן לו את שמו מן הפסוק ”שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה גַּם הַיּוֹם מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ“. ויקיפדיה. שם הלכתי לבית הספר ואחי הלך לגן. למדתי שם עד כיתה ח', שמונה שנים. כי בתקופה ההיא בית ספר יסודי היה עד כיתה ח', ולא עד כיתה ו' כמו בימינו. בתיכון אבי רשם אותי לבית הספר החקלאי ביישוב "כנות" , ליד "גדרה", ואני למדתי שם שלוש שנים.

אחרי שסיימתי ללמוד ב"כנות" עברתי לסמינר למורים וגננות במושב "נהלל", ולמדתי שנתיים לתעודת הוראה. אהבתי שבבית הספר היסודי בנהלל, היו מעט ילדים והיתה בו אווירה מיוחדת, נחמדה ביתית וחמה.

פעם, איני זוכרת במדויק את השנה, במהלך טקס שבועות, ביקר משה דיין בבית הספר. צילמו אותנו לטלוויזיה הישראלית, (היה אז רק ערוץ 1), אני מאד סקרנית לראות את הסרטון או התמונות שצולמו כי לא ראיתי אותן אז.

הכרתי בנהלל את מי שהיה החבר שלי, ארנון בן נהלל, ולאחר שהתגייסתי לצבא, ושירתי כשנה וחצי, התחתנו וגרנו במשק שלנו בנהלל. עבדתי שנים רבות בבית הספר כמורה לכיתות א' -ב'. בעלי ז"ל ואני היינו יחד שישים שנה, ונולדו לנו שלושה ילדים: גל, מעוז ותמר. הילדים גדלו ולמדו בבית הספר היסודי בנהלל, שבו לימדתי שלושים ושלוש שנים.

הזווית האישית

 מלי: היה לי כיף ומהנה ולמדתי לשמוע ולהקשיב לאשה יותר מבוגרת ממני .

רותי: היתה לי חוויה טובה ומהנה, שמחתי לספר למלי על תחנות בחיי ולכיר את הילדה הנפלאה והשמחה הזאת. .