מאגר סיפורי מורשת

העליה לישראל- הליכה במדבר עד לעיר עדן

 

יצאנו מתימן בשנת 1950 הלכנו במדבר על מנת להגיע למחנה גאולה שבעיר עדן. שם התקבלנו ע"י שליחי הסוכנות היהודית שנתנו לנו אוהלים. כשהגעתי לקדימה בשנת 1951 שוכנו באוהלים בם גרנו עד שנת 1952. בהתחלה גרנו במחנה עולים עין שמר. לקדימה הגענו בשנת 1952 ועברנו לשיכונים, ההורים עבדו במשתלת אילנות, משתלה שהעסיקה את העולים מקדימה. יחד עם זה הוקמה גם משתלה של עצי פרי שקראו לה גן הדר, וגידלו בה את כל עצי הפרי למאכל.  העולים שהגיעו לקדימה רובם הועסקו בשתי המשתלות. בהמשך משרד השיכון הקים בניינים, ואכלסו את כל העולים ששוכנו בצריפים, השכירו את הדירות לעולים, כל צריף שהתפנה פורק מהשטח. עד הצריף האחרון.    

 

בשנת 1958 אוחד הכפר עם השיכון החדש. האיחוד נעשה לאחר מאבק רציני בין אנשי הכפר לבין אנשי השיכון. לאחר האיחוד הישוב כולו התחיל להתפתח בצורה של ישוב אחד. לגבי בתי הספר,שרותים רפואיים וכל מה שצריך יישוב. הוקמה המרפאה ששירתה את כל הישוב השיכון והכפר. האחות הראשונה במרפאה הייתה טובה, כתוצאה מהאיחוד, השיכון חובר לחברת החשמל. נבנו שני בתי ספר: יגאל אלון ואור תורה. בי"ס "יגאל אלון" קלט ילדים שהוריהם רצו חינוך ממלכתי ובי"ספר "אור תורה" קלט תלמידים שהוריהם רצו בחינוך דתי.הוקמו מוסדות כמו המתנ"ס שמעסיק תלמידים אחר הצהריים בכל מיני חוגים וגם בחופשות של בית הספר. בהמשך להקמת מוסדות החינוך הוקמו  שתי כיתות גן ילדים בשיכון.

 

לאחר איחוד שני הישובים היו צעירים שהשתעממו אחר הצהרים ושלא ידעו איך לבלות את הזמן התארגנה קבוצה של צעירים שהיום הם בני 60 ומעלה הלכו למרכז הנוער העובד וביקשו מתנועת הנוער העובד לעזור להם בהקמת מועדון נוער בהדרכה.הציעו שנעשה מגבית מכל נער ולמלות טפסים, למעוננים להצטרף לתנועת הנוער העובד והלומד.התארגנו והקמנו את המקום שניקרא עכשיו גן תות, הוא היה המועדון הראשון שהקימו. היו באים לנוער העובד פעם בשבועיים, על מנת לעזור בהתארגנות שהייתה חדשה.

 

בזמנו נודע ליהודי אחד בשם דוד ללבר הוא התנדב לעזור והיה בא כל ערב לראות וגם לתמוך תמיכה כספית בנוער, מבחינת טיולים ובכל הקשור להתארגנות נוער. בני עקיבא קינאו שיש נוער עובד, בבני עקיבא הוקם סניף שעכשיו קיים, בני עקיבא  ממשיך עד היום, בשנות השישים שהחילה לבוא לקדימה עליה מצפון אפריקה מפרס ומעירק, תנועות הנוער התארגנו בהתנדבות לעזור לאותם העולים והיו מבקרים אצלהם בבתים ולוקחים את הילדים שהם בגיל המתאים על מנת לשלב אותם בחיי הנוער במקום ולעזור להם בשיעורי עזר לאחר בתי הספר. הנוער הזה רובו הצטרף גם לתנועות הנוער גם לנער העובד וגל לץנועת בני עקיבא. כל תלמיד שהיה בנוער בעובד והיה מתנדב עבוד כמאתיים שעות במשך השנה היה מקבל ספרי לימוד.    

 

לאחר הקמת המחלקה לחינוך במועצה המקומית נבחרתי לכהן כמנהל המחלקה. במסגרת תפקידי הקמתי ספריה לימודית אשר סיפקה את ספרי הלימוד לכל תלמיד בקדימה ולכל בית ספר תמורת דמי השאלה שההורים היו משלמים. וזה המשיך עד לפני כשנתיים שהקבוצה שנקראת גרעין קדם רצו לקחת את המבנה שהיה ספריה להפוך אותו לגן ילדים וכך הסתיימה תקופה של השאלת ספרי לימוד לתלמידי קדימה פרויקט שמאוד מאוד עזר לתלמידים ולהוריהם במשך כ 25 שנה.

 

מעברת עין שמר: "שנות ה-50 עם העלייה הגדולה לארץ, הוקמה בסמוך לקיבוץ "מעברת עין שמר" בה שוכנו עולים באופן ארעי המעברה פורקה בתוך שנים ספורות."

 

הסוכנות היהודית: "סוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי שמרכזו בישראל. לסוכנות היהודית ישנה שותפות אסטרטגית עם ממשלת ישראל ומעמדה החוקי והציבורי ייחודי ומעוגן ב"חוק המעמד" שהתקבל ב-1950. הסוכנות פועלת מכספי תרומות ובשותפות עם תורמים מרחבי העולם ומישראל. משרדה הראשי של הסוכנות היהודית שוכן בבית המוסדות הלאומיים בירושלים‏.

הסוכנות היהודית הוקמה בשנת 1929 כזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית. על פי סעיף 4 בכתב המנדט הסוכנות היוותה לשכת קשר בין היישוב היהודי בארץ ישראל (פלשתינה-א"י) לבין המנדט הבריטי. בפועל, הייתה הסוכנות בתקופת המנדט הבריטי מוסד השלטון של היישוב היהודי".

קשר רב דורי, 2006

מורה מובילה אילת שחק