מאגר סיפורי מורשת

שמי סמדר שלו והייתה לי הזכות להשתתף השנה בפרויקט "הקשר הרב דורי" עם נכדי תלם סגל בבית הספר "מבוא הגליל" בקיבוץ איילת השחר.

נולדתי בשנת 1954 בקיבוץ נגבה, לרבקה והרי כהן.

אני הבת הבכורה ויש לי עוד אחות שנולדה שנה וחצי אחרי. בגיל שלוש עברנו לקיבוץ העוגן. הורי גרו ב"חדר", ככה נקרא הבית בזמנו של ההורים. בקיבוץ, חדר ההורים, היה קטן מאוד, כי אנחנו הילדים לא גרנו בבית עם ההורים אלא גרנו בבית הילדים. הייתה בקיבוץ לינה משותפת, מה זאת לינה משותפת? אז ככה, בבוקר הייתה השכמה על ידי המטפלות שלנו, קיבלנו ארוחת בוקר, ולאחר מכן התקיימה פעילות בבית הילדים עד הצהרים. הפעילות בבית הילדים כללה משחקים בחצר, ומסיבות של כל חג וחג. ( אני זוכרת היטב את חג הפורים בגלל התחפושות).

בצהריים קיבלנו ארוחת צהריים, והלכנו לישון את מנוחת צהריים. בסביבות השעה ארבע, היינו מתפזרים לחדר של ההורים לארוחת ארבע, ושהינו שם עד השעה שש לפנות ערב. לאחר מכן ההורים החזירו אותנו לבית הילדים, לארוחת ערב ולישון. לי בתור ילדה הייתה מאוד קשה הפרידה מההורים בהשכבה, והייתי בורחת הרבה פעמים בלילה לחדר ההורים. שומרת הלילה, תמיד מצאה אותי והחזירה אותי חזרה לבית הילדים. נוסיף ונספר כי בבית הילדים הכל היה משותף: רחצה משותפת ,בגדים משותפים, וכל בוקר היו מעמידים אותנו בשורה, ונותנים לנו לשתות שמן קיק , זה היה ממש לא טעים ואני תמיד ניסית להתחמק. לא תמיד הצלחתי.

לבית הילדים היה שם: "קבוצת עלומה". הזיכרון הזה נחקק חזק בזיכרוני, ולכן לימים כשהתחתנתי ונולדו לי ילדים תמיד תמיד הם היו אצלי, כל הזמן בבית. תמיד הייתי איתם, בכל רגע נתון. וכמובן כך גם לגבי הנכדים, הם תמיד סביבי ואני תמיד מוכנה לעזור ולהיות נוכחת כל הזמן.

סבתא סמדר בפורים, בתחפושת "הונגרייה". למטה משמאל

סבתא סמדר בקיבוץ העוגן ועם הוריה בנגבה

הזווית האישית

סבתא סמדר: "כתיבת הסיפור הייתה מעניינת ומאתגרת. היה לי עונג רב לשתף, לספר ולעלות זיכרונות מהילדות בקיבוץ".

תלם: "נהניתי ללמוד על הילדות של סבתא ,לשיר שירים וללמוד על סבים וסבתות אחרים"