מאגר סיפורי מורשת

סבתי שרה גולדברג נולדה ב 1956 בנהריה.

כשתעדתי את סיפורה, ראשית, רציתי להבין את מקור השם שלה.

היא סיפרה לי שהשם שלה שרה, הוא על שם אימו של אביה, זאת אומרת סבתא שלה, ושם החיבה הוא שרי. שם משפחתה המקורי היה זייצ'יק שאביה עיברת לבן ארצי. פרוש המילה זייצ'יק בשפה הצ'כית הוא שפן, אבל אבא של סבתי היה מאוד ציוני, והשתתף בפריצת הדרך ליחיעם ולכן שינה זאת בהתאם למי שאוהב מאד את המדינה.

מאוד התעניינתי במשחקי הילדות שהיו פעם, וסבתי סיפרה לי שלא היו אז מחשבים וכל המשחקים היו בחוץ, ובחצר. סבתי סיפרה שהיתה כמו בן, ושיחקה עם הבנים בשוטרים וגנבים, מחבואים, דג מלוח וגולות. את כל המשחקים שהיא הזכירה הכרתי.

רציתי לדעת מה היו התחביבים של סבתא שלי בזמן שהיתה ילד,ה והאם הם שונים מהיום.

סבתא סיפרה לי שאהבה מאוד לקרוא ספרים דמיוניים ולמדה הרבה שנים בלט קלסי. בזמן הפנוי שלה היתה מבלה בחוף הים, והתחביב הגדול ביותר שלה היה לקרוא על החול בחוף הים.

סבתא שלי  שירתה בחיל המודיעין. חיל המודיעין בצה"ל הוא גוף המטה של אגף המודיעין. החיל אחראי על העניינים הארגוניים ובניין הכוח באגף – החל מאיתור מיועדים לשירות ביטחון לשירות באגף ועד לקיום ההכשרות השונות. על הקמת החיל, שיפעל בנפרד מאגף המודיעין, הוחלט בעקבות המלצות ועדת אגרנט שבדקה את מחדלי מלחמת יום הכיפורים. (ויקיפדיה). זה היה שירות מעניין והיא הכירה שם הרבה אנשים בין היתר את סבא שלי.

סבתא סיפרה שבתור ילדה בבית ספר יסודי היא חוותה את מלחמת ששת הימים שגרמה לכולם לחוש גאווה רבה . כשהייתה תלמידה בתיכון, התחוללה מלחמת יום הכיפורים ובה נהרגו רבים מחבריה מתנועת הצופים.

סבתא שלי היתה מורה בתיכון בבית ספר "אורט ביאליק" ולימדה את אבא שלי. בהמשך היא למדה משפטים והיום היא עורכת דין.

כל ילדיה ונכדיה של סבתא שלי מתגוררים בארץ וטוב שכך. סבתא שלי חוזרת ואומרת שהלימודים הם הבסיס לכל דבר בחיים, ובלי הלימודים לא ניתן להתקדם ולהתפתח. השכלה היא כוח. 

הזוית האישית

סבתא: הפרויקט לא סייע לי ללמוד על יואב יותר ממה שידעתי. יש לנו קשר רב דורי תמיד, אבל היה לי נעים להימצא במחיצתו.

יואב: אני למדתי על ילדותה של סבתא שלי הרבה דברים חדשים והיה לי מאוד כיף.