מאגר סיפורי מורשת

סבתא אולגה פולאי נולדה ב 3 לספטמבר 1942 באוקראינה .

יש לה אח שגדול ממנה בשנתיים , ההורים התגרשו כשהיא הייתה בת שלוש ואחיה בן חמש. אח שלה עבר לגור עם אבא והיא נשארה לגור עם אימא.

היא עלתה לארץ ביחד עם סבא , בעלה, בשנת 1995 ( הייתה בת 53 ) , שנה אחרי שהוריי עלו. היא לא דיברה אף פעם עברית למרות שבעלה, סבא שלי הוא יהודי .

בילדות היא גרה בבית פרטי עם גינה גדולה בה הם גידלו הכל. פירות וירקות מכל הסוגים. בבית הספר הייתה תלמידה מצטיינת למרות שהתקשה בהיסטוריה ובהנדסה. סבתא מאוד אהבה לשיר ולרקוד , ומאוד רצתה להופיע ולהראות לכולם עד כמה שהיא מוכשרת . כשהייתה קטנה השתתפה במחול שהיה בכפר שלה, ועשתה לאורחים הופעות בסלון. אז הכירה חברים שעזרו לה בדרכה לחלום והצטרפה להופעות בכמה מועדונים כשהייתה צעירה. היא הייתה שרה במסעדות שהיו ליד הבית האירועים חשובים כמו חגים, ימי הולדת, חתונות ועוד. כך קיבלה את הכינוי שלה " הכוכב הזוהר " . כעבור זמן הצטרפה לרקוד ללהקה הכי מפורסמת לשעבר, ורקדה שם במשך ארבע שנים.

בנוסף היא אהבה סקי וטניס. בשנת 1961, היא פגשה את סבא כשהגיע לאוזבקיסטן, בשביל להשתתף בתחרות טניס, אחרי שנתיים הם התאהבו ואחרי שלוש שנים הם נישאו.

סבתא עבדה בטשקנט בבסיס לוגיסטי, במשך עשרים שנה, ובמשך השנים עברה הרבה תפקידים בבסיס. היא הייתה נאמנה עד הסוף לעבודה שלה, כשהיו צריכים לסגור את הבסיס במאי היא עבדה עד ל 30 באפריל , ורק אז עזבה (כלומר יום לפני הסגירה ). וגם אחרי שיצאה לפנסיה עזרה בצבא ישראל .

כיום סבתא ממשיכה לשיר ולרקוד בעכו, ובכול ערב משפחתי היא שרה לנו את השירים האהובים אליה .

מסר לדור הצעיר: "להרגיש מוערך, לדעת אפילו מדי פעם שאתה מסוגל לעשות את העבודה כראוי, זו הרגשה נפלאה"

הזווית האישית

מלי: אני רוצה לאחל רק בריאות ואושר. מאוד אהבתי את העבודה, למרות שהיה קשה לדבר עם סבתא דרך הטלפון, בגלל האינטרנט. אך סבתא סיפרה לי דברים חדשים ומאוד מעניינים שלא ידעתי עליה לפני זה .