מאגר סיפורי מורשת

שמי חיים סויסה, הורי קראו לי כך על שם הרב חיים פינטו.

נולדתי במרוקו בעיר מוגדור (אסווירה) בתאריך 31.05.1949. עליתי ממרוקו כשהייתי בן 7 שנים, בשנת 1956.

עלינו לשדרות שהיו בה מספר בניינים והרוב צריפים (פחונים).

הקליטה הייתה מאוד קשה. הגעתי ארצה עם הוריי ושלושת אחיי. למדתי בבית הספר שקמים 8 כיתות ולאחר מכן למדתי בבית ספר תיכון שער הנגב, רק עד כיתה יא', כי נאלצתי לעבוד כדי לעזור לאימי בפרנסה. אבי נפטר ב-1960, אני הייתי בן זקונים ולצערי לא הייתה לי ברירה אחרת.

בילדותי, היו לי המון חברים, גרתי במעברת שדרות. שחקנו משחקי חברה ומשחקי ספורט. התחום האהוב עלי הוא כדורגל, השתתפתי בחוגים בנוער העובד והלומד.

בשנות העשרים לחיי אהבתי להאזין לשירי ארץ ישראל, שירים של להקות צבאיות, יהורם גאון, אריק איינשטיין, יפה ירקוני, שושנה דמארי, וגם שירים בצרפתית ובלועזית.

בשעות הפנאי היינו נפגשים כל החברים בביתי, או בבית הנוער ומשחקים כדורגל.

בתאריך 09.02.1966 התגייסתי לצבא ושירתי ביחידה קרבית, בחיל החימוש.

פגשתי את אהבתי כשהייתי חייל. עמדתי בתחנת האוטובוס, היא חיכתה עם אחותה ומצאה חן בעיני, שאלתי אותה איפה היא גרה והיא ענתה, ברחובות, ולא רצתה לתת לי פרטים ומספר טלפון.

באותו תקופה היה לי חבר ששירת איתי בבסיס שהיה בן כיתתה של הבחורה, ובקשתי ממנו פרטים עליה. הוא מסר לי פרטים עליה, וביקש ממנה את מספר הטלפון והיא הסכימה. זה היה בשנת 1967. נפגשתי איתה ברחובות, עיר מגוריה. הלכנו ביחד למסעדה ומאז התהדק הקשר בינינו. היחסים של המשפחות שלנו אחד לשני היו יחסים של כבוד.

שחקתי כדורגל מגיל 12 בנוער של שדרות. בגיל 16 שיחקתי בהפועל שדרות המיתולוגית. היינו בליגה א, שהיום זה ליגה לאומית.

בגיל 32 סיימתי את הקריירה שלי בתור שחקן כדורגל והלכתי לקורס מאמני כדורגל במכון ווינגיט.  לאחר מכן, התחלתי לאמן נוער ובוגרים בשדרות ואף הקמתי קבוצת כדורגל של וותיקי שדרות.

בשנת תשנ"ד זכיתי במקום הראשון עם קבוצת הכדורגל שאימנתי בשדרות.

בשנת תשע"ג זכיתי בגביע של יקיר שדרות בתחום הכדורגל.

הזוית האישית

חימי וסבא חיים נהנו יחד במפגשים ותיעדו את סיפורו של סבא הכדורגלן.