היציאה מרוסיה והעלייה לארץ
שמי נחמה כהן. נולדתי בב' ניסן תשי"ג בטשקנט בירת אוזבקיסטן. להוריי מאיר ודבורה סטמבלר. עליתי לארץ בשנת תשכ"ז.
למדתי בבית ספר כללי יחד עם תלמידות גויות, כיון שלא היה שם בית ספר יהודי. היו שם אירועי אנטישמיות לא מעטים, כגון, אלימות ילדים גויים נגד התלמידים היהודים. אך לא ברמה של סכנת חיים.
עלינו לארץ ישראל בחודש כסלו תשכ"ז כשהייתי בת 13. העלייה הייתה חוקית, וזה היה נס כי בתקופה הזו לא נתנו אישורי יציאה בקלות. ההורים שלי רצו מאוד לעלות לארץ. הם ביקשו מתייר שהגיע אלינו לביקור ונסע אחר כך לרבי, שיעביר לרבי בקשת ברכה והצלחה לקבלת אישור. לאחר זמן מה, התרחשה רעידת אדמה חזקה בטשקנט. החוק אומר שלאחר רעידת אדמה כל מי שרוצה לצאת מהמדינה יכול לצאת, וכך הצלחנו לקבל את האישורים המיוחלים.
אך, על אף שהאישורים היו רשמיים. העלייה הייתה מלווה בפחד. כיוון שבאותם זמנים, כל מי שהיה מצליח לקבל אישור, קרובי משפחתו הנותרים בברית המועצות היו סובלים מכך (מאסר, התנכלויות, פיטורים מהעבודה וכו') ולכן, אמרנו בקבלת האישור שאין לנו קרובי משפחה בברית המועצות, למרות שכן היו, וכל הדרך היה חשש שהק.ג.ב. יבדוק את העניין לעומק ויגלה את השקר.
העלייה לארץ הקודש
נתיב העלייה היה כך: מטשקנט נסענו ברכבת למוסקבה וממוסקבה המשכנו ברכבת לווינה שבאוסטריה. משם טסנו במטוס לארץ ישראל.
בדרך חווינו חוויה קשה, אחי בן ה-16 התנגד לעלייה לארץ, אך מכיוון שהיה קטין לא הייתה לו ברירה אלא לעלות עם המשפחה. כשהגענו ברכבת ממוסקבה לווינה גילינו לפתע שהוא לא נמצא איתנו. חיפשנו אותו בכל האזור. הפחד היה גדול. להיכן נעלם? לבסוף הוא נמצא בתחנת המשטרה וחזר אלינו. התברר, שכרטיסן ברכבת ממוסקבה היה מהק.ג.ב. וכשהוא שמע מאחי שהוא יוצא מרוסיה למרות שאיננו מעוניין בכך, לקח אותו לתחנת המשטרה על מנת להחזירו לטשקנט.
הגענו לארץ והתיישבנו בכפר חב"ד. היו קשיי התאקלמות בעקבות השפה החדשה, בהשתלבות עם חברות חדשה ובית ספר חדש. אבי עבד קשה כדי לפרנס את המשפחה.
עם הקשיים ההתחלתיים זכורים לי גם חוויות מרגשות עם עלייתנו. אני זוכרת במיוחד את חגיגת חג הגאולה י"ט כסלו הראשונה סמוך לזמן שהגענו לכפר חב"ד. התרגשנו מעצם המראה של יהודים רבים כל כך מתוועדים ושמחים. וכן, מאורע מרגש נוסף הוא שחרור הכותל המערבי, סמוך לתאריך העלייה שלנו, ולאחר תקופה ארוכה שהכותל היה בידי הערבים.
הזוית האישית
אסתי כהן מביאה את סיפור עלייתה של סבתא נחמה כהן.
מילון
ק.ג.ב.היה הגוף המרכזי שעסק בריגול והיה ארגון הביון והמשטרה החשאית של ברית המועצות, החל מ־13 במרץ 1954 ועד ל־6 בנובמבר 1991.. תפקידי הקג"ב כללו ריגול נגדי, מודיעין חוץ, חקירת פשיעה חמורה, אבטחת אישים ומתקנים רגישים, אבטחת הגבולות, פיצוח צפנים וריגול אלקטרוני ומאבק בחתרנות ומתנגדי המשטר הסובייטי.
חג הגאולה או ראש השנה לחסידות
הוא מועד המצוין מדי שנה, בתאריך י"ט בכסלו, לזכר שחרור מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (המכונה "אדמו"ר הזקן"), מהכלא הרוסי ביום זה בשנת ה'תקנ"ט (29 בנובמבר 1798). ביום זה מצוין גם יום הילולא של המגיד ממזריטש.
ציטוטים
”למרותך הקשיים ההתחלתיים העליה לארץ היתה בשבילנו 'חג גאולה'“