מאגר סיפורי מורשת

שמי  עידו סלינס, אני משתתף בתוכנית הקשר הרב דורי ותיעדתי את סיפורו של סבי, אלי ניר.

19 ביולי 1950, יום קיץ בוורצלב אשר בפולין, נולד תינוק חמוד לגיטל (גניה) מבית משפחת פייפר ונורברט (נחום) גרוספלד. השם הנבחר: אדוארד גרוספלד. לאדוארד היו שני אחים מרדכי והנריק (צבי). כעבור מספר שנים הצטרף למשפחה האח הקטן יהושע (שייע).

סבא יחד עם שני אחיו הגדולים

זיכרונות ילדותו של סבא אלי

סבא מספר: "הלכתי לגן, היינו משחקים כל החברים ביחד. עם המשפחה הייתי הולך ליער ושם קטפנו פירות יער והייתי לוקח לאחיי את מה שהם קטפו. בחופשת הקיץ, היינו נוסעים לעיירה ומשכירים בתי נופש. אני זוכר שבחורף היה יורד שלג והיינו משחקים בשלג ובונים איש שלג…"

בשנת 1957 משפחת גרוספלד עולים לארץ ישראל ומתיישבים בכפר סבא בבית קטן ללא חלונות בשכונת מוצקין. לאדוארד משנים את השם לאליהו (אלי) בהגיעו לישראל הוא ישר עלה לכיתה א' את כיתה א' ותחילת ב' למד בבית הספר גורדון. לאחר מכן, המשפחה עברה דירה לרחוב שפרינצק הוא עבר לבית ספר ברנר בו למד עד כיתה ח'. בתיכון אלי הולך לאורט למגמת מכונאות.

גיל ההתבגרות

סבא מספר: "הייתי פעיל בתנועת הנוער העובד, היו לנו מסיבות בימי שישי ופעולות במשך השבוע. הלכתי להרבה סרטים עם החברים לבית הקולנוע בכפר סבא. התחביב המרכזי שלי היה לשחק כדורגל עם חבריי. בגיל 15-18 התנדבתי במגן דוד ומכבי אש בכפר סבא וביצעתי מספר תורניות לילה במהלך השבוע".

בתאריך 19 במאי 1970 סבא אלי מתגייס לצה"ל לשירות ארוך של כ-26 שנים. לאחר שסיים את הטירונות הופנה לשירות צבאי בחיל חימוש כמכונאי. שבע שנים מתוך שירותו הצבאי העביר רחוק מהבית בשארם א-שייח אשר בסיני. בשנת 1973 – מלחמת יום כיפור. סבא אלי משרת בחזית בסיני בצמוד לכוחות הנלחמים במצרים כחלק מתפקידו כמכונאי ראשי. סבי מספר על תקופה זו כאחת מהתקופות המשמעותיות ביותר בזמן שירותו בו תרם רבות לתמיכה מקצועית לכוחות הלוחמים.

בהמשך אליהו גרוספלד משנה את שם משפחתו לניר (לפי הצעתו של דוד בן גוריון לעברות שמות משפחה גלותיים). ב-25 באוקטובר 1975 פוגש אלי באהבת חייו ז'נין. ב-11 באוגוסט 1976, ערב ט"ו באב, ז'נין ואלי נישאים ברוב אושר ושמחה. לאחר הנישואים ולידת בתם הבכורה גילת בשנת 1977, הוא עובר לשרת בבסיס מטכ"ל אשר בקרייה ומתקדם בתפקידיו כבוחן רכב, מנהל עבודה ומפקד יחידה. במהלך מלחמת המפרץ בשנת 1991, בנוסף לתפקידו כמפקד יחידה, שימש גם כקצין אב"כ אחראי על כל המטכ"ל.

לאחר 26 שנות שירות בצה"ל פרש בגיל 44 בדרגת רנ"ג. (רב-נגד)

  סבא אלי בטקס העלאת הדרגה

החל משנת 1995 עבד סבא אלי בחברת UMI כמנהל שירות אזורי בכיר עד לפרישתו לפנסיה בשנת 2018. במסגרת עבודתו זכה להערכה רבה מבכירי החברה ואף זכה מספר פעמים בתעודות הערכה והצטיינות.

מאז ועד היום משמש כסבא במשרה, נהנה מהחופש, מתנדב מספר פעמים בשבוע בבית חולים "מאיר" ובעיקר מבלה עם סבתא ז'נין. לסבא אלי שלוש בנות: גילת, מיטל ולירן ושמונה נכדים: מעיין, ענבר, עידו, נגה, עופרי, אדם, מיילי וטומי – והוא נהנה מכל רגע.

הזוית האישית

עידו: היה לי ממש כיף שסבא בא כל פגישה. במהלך הפגישות למדתי להכיר את העבר של סבא שלי. למדתי שסבא תרם במשך עשרות שנים לביטחון מדינת ישראל כששירת בצה"ל בתפקידים חשובים ומגוונים. לאחר מכן למדתי על תקופתו בעבודה בחברת UMI, אני זוכר שמספר פעמים כילד קטן נסעתי איתו לעבודה והיה מאוד כיף ללמוד מה עשה בעבודה ולראות כמה אוהבים אותו וכמה עזר להרבה מאוד אנשים. סבא שלי מוקף בהמון חברים ואנשים שאוהבים אותו אנשים "שאסף" במהלך השנים.

אני זוכר כי בכל פעם שהייתי משחק כדורגל, רוכב באופניים או מחפש שותף למשחק דמקה או שחמט סבא היה מגיע לצפות או לשחק ביחד איתי. כשנחשפתי לסיפור חייו הבנתי כי גם לסבא שלי היו אותם התחביבים כשהיה קטן ומבחינתי ומבחינתו זאת למעשה סגירת מעגל לתחביבים משותפים שלו ושלי.

אני רוצה לאחל לסבא רק בריאות ושימשיך לחיות כמו שהוא אוהב, שימשיך להיות איש כל כך טוב אוהב ונחמד.

סבא אלי: הקשר הרב דורי החזיר אותי לילדות ולמקורות של משפחתי. היה כיף להיזכר ולהשמיע לדור הצעיר את החוויות שעברתי במהלך הילדות בפולין ובארץ ישראל. הדור הצעיר לא הכיר את האתגרים שעברנו. היה מאוד מעשיר לשמוע גם את דעתו של נכדי ואת השאלות אותן הוא שאל בכדי להכיר את ילדותי. עברתי חוויה מאוד מעשירה עם נכדי עידו. אני רוצה לאחל לעידו הרבה בריאות ושימשיך להיות קשוב ונבון כמו שהוא.