מאגר סיפורי מורשת

סבא איתן נולד ב-1949 להוריו גינוסרה וגיורא. לאיתן יש אח הקטן ממנו בחמש שנים, דודי (דוד) . איתן גדל בשכונת רמות רמז שבחיפה, אמו גינוסרה הייתה גננת וגיורא עבד בחברת חשמל .

בתקופת ילדותו של סבא שיחקו הילדים בכל מיני משחקים בעיקר מחוץ לבית: תופסת, שוטרים וגנבים, גולות, כדורגל, ארבע אבנים, מחניים, מונופול, ועוד כל מיני משחקים שסבא לא זוכר איך קראו להם .

הילדות זכורה לסבא כתקופה מאוד טובה, ללא דאגות, עם הרבה חברים שגרו בשכנות. המשחקים היו בעיקר מחוץ לבית בשעות אחר הצהריים, וכשהיה חושך היו קוראים לילדים הביתה לארוחת ערב. בחלק מהשכונה שבה סבא גר לא היו כבישים, וכמובן בתקופה זו לא היו כמעט מכוניות. לכן ההורים לא דאגו כל כך שיקרה משהו לילדים כאשר הם שיחקו ברחוב. השכונה (רמות רמז שבחיפה) הייתה קטנה וכולם הכירו את כולם וכל הילדים הלכו לאותו בית הספר ולאותם גני ילדים.

באותה תקופה, ילדים קטנים לא כל כך הלכו לחוגים, לפחות בשכונה שבה סבא גר. סבא למד נגינה על פסנתר מכיתה ב' עד כיתה ו'. היו לו שני שעורים בכל שבוע. בנוסף בכיתות ז' ו – ח' הלך לחוג לציור. סבא היה בחוג לנגרות בכתה ז', ובכתה ח' הלך לחוג כדורסל. מכתה ה' סבא וכל ילדי הכתה היו הולכים לתנועת נוער ביום ג' ובשבת. בשכונה שגר סבא הלכו ל"מחנות העולים" או ל"שומר הצעיר". הוא עבר בין שתי התנועות, תלוי להיכן הלכו החברים הקרובים לו.

לסבא היו גם תחביבים: איסוף בולים, קריאת ספרים, ציור וכדורסל.

בני המשפחה טיילו הרבה ברגל בסופי שבוע. לא הייתה להם מכונית כך שהבילוי מחוץ לבית היה בעיקר טיולים ברגל בסביבה הקרובה של הכרמל. בקיץ סבא אהב מאוד כשנסעו לים לשחות ולשחק מטקות עם אבא שלו – גיורא. בנוסף סבא אהב להתלוות לאבא שלו למשחקי טניס שולחן בסופי שבוע כשהיו משחקי ליגה. גיורא היה שחקן טניס שולחן מצטיין ושיחק בהפועל חיפה. סבא מאוד אהב ללוות את אביו גיורא למשחקים שהיו במקומות שונים בארץ, וכמובן בחיפה.

עם אחיו דודי הצעיר ממנו ב-5 שנים, היו לסבא יחסים טובים עד כמה שניתן בין אחים בילדות כשההבדל בשנים כל כך גדול. הדברים והמשחקים שעשה עם חבריו לא עינינו את דודי ולהפך. בין האחים היו מריבות, צחוקים ויכוחים וגם משחקים ביחד כמו שיש בין אחים.

הזיכרונות מהילדות שלו ושל דודי שונים מאוד בגלל הבדלי הגיל שלהם שהם משמעותיים מאוד בילדות. כילדים זכור לסבא שהם שחקו הרבה ביחד באבני פלא (לגו של היום), ברכבת חשמלית שקבלו כשסבא היה בן 10 ודודי בן 5. בנוסף איתן הקריא לדודי מספרים כאשר הוא עדיין לא ידע לקרוא. זכור גם לסבא שהם היו מכינים בשבתות ביחד ארוחת בוקר להורים. הילדות הייתה נהדרת ללא מחשב טלפונים ניידים ושאר מכשירים אלקטרונים שיש היום. פשוט שחקו אחד עם השני בכל הזדמנות שהייתה.

הזוית האישית

ענבר: זאת חוויה נהדרת שאני מאחלת לכל אחד ואחת. אני בטוחה שגם סבא שלי מאוד נהנה.