מאגר סיפורי מורשת

שמי יהודית אברהם. בעברי גרתי ברומניה בעיר שקראו לה בוטושן. זו הייתה עיר שהקהילה היהודית הייתה בה הרוב, למדתי בבית ספר יהודי ורוב חבריי היו יהודים. סבלתי מאנטישמיות ומשפחתה חלמה לעלות לארץ ישראל.

עלינו לישראל בשנת 1961, כשהייתי בכיתה ט. המשכתי את לימודיי בבית ספר תיכון בחיפה. הייתי פעילה בתנועת הנוער העובד בחיפה וכך זה עזר לי להכיר את ארץ ישראל. החברות הכי טובות שלי היו יהודיות והמשכנו את החברות פה בארץ. היינו מבלות את הזמן במפגשים והולכות לקולנוע או תיאטרון. את החופשים ביליתי אצל סבא וסבתא שלי, הם גרו בכפר ששמו סוליצה. מה שזכור לי מהתקופה הזו, הוא שסבתא שלי הייתה לוקחת אותי לכוורת דבורים כדי לקנות דבש מלכות.

לפני שש שנים הייתי ברומניה בטיול ונסעתי לכפר הזה, חיפשתי את הגשר שהיינו עוברות כדי להגיע לכוורת הדבורים. בסופו של דבר מצאתי אותו ופחדתי לעבור אותו כי הגשר היה רעוע, לא כמו אז.

חפץ שעובר במשפחה

החפץ שלי הוא כיסוי מצות שעובר במשפחה במשך דורות רבים, עוד מסבתא רבתא שלי. כל אימא מסרה את זה לבת שלה, והכיסוי צפוי להמשיך לעבור דורות. אנחנו עדיין מחביאים את האפיקומן באמצעותו בסדר פסח וזו חוויה בלתי נשכחת. החפץ מזכיר לי את בית משפחתי.

כיסוי המצות

הזוית האישית

עילי הנכד המתעד: היה לי מאוד כיף להיות עם סבתא במסגרת התכנית, ללמוד על שורשי המשפחה, להתגבש ביחד וללמוד על אחד השני.