מאגר סיפורי מורשת

שמי יפה ויזמן, נולדתי בתאריך 28.4.1961 בבית חולים "ביקור חולים" בירושלים, להורים ברוך ושמחה קריספין. שני הוריי נולדו במרוקו וגרו בקזבלנקה. אמי, שמחה קריספין ז"ל, עבדה בבית החולים ביקור חולים, ואבי, ברוך קריספין ז"ל – הייתה לו חנות של בשר ודגים במבשרת. אבי ברוך ז"ל, שעלה לארץ בשנת 1956, התנדב בשמירת הישוב והיה עושה פטרולים. הוא עלה על מוקש ונפצע ברגלו.

גדלתי במבשרת ציון, אני אחות שביעית מתוך שמונה אחים: ארבעה אחים נולדו במרוקו וארבעה נולדו בארץ. גרנו בדירת שלושה חדרים: חדר אחד להורים, חדר לבנים וחדר לבנות. למדתי בביה"ס הממלכתי דתי בשם מורשת, שם למדתי בין היתר תפירה וסריגה.

משחקים ששיחקנו בילדותי היו קלאס, גומי, חמש אבנים, גולות, חבל, תופסת. בתקופת בית הספר היינו מטיילים המון מחוץ לבית באזורי נחל חלילים, ומערות. מול בית ילדותי היו תשע מערות ממוספרות, במלחמת ששת הימים לא היה מקום במקלטים ( אלו היו משפחות מרובות ילדים) אז השתמשנו במערות.

הייתי בתנועת בני עקיבא, בכיתה ט' עברתי לפנימיה בבאר יעקב והייתי כלת התנ"ך. זכיתי במקום הראשון, ואז עברתי לתיכון קריית חינוך, שם למדתי מזכירות סוג 2.

היה לי פטור משירות צבאי אך עשיתי שירות לאומי – התנדבות בקיבוץ גלבוע, ההתנדבות הייתה בעיקר בקטיף, על ההשתתפות בו קיבלתי תעודת הצטיינות.

הכרות, נישואים ובניית משפחה

לאחר שנה של שירות לאומי הכרתי את בן זוגי שמעון ויזמן, גם הוא תושב מבשרת ציון, שהיה חבר טוב של אחי משה. התחתנו לאחר שמונה חודשים והבאנו לעולם חמישה ילדים: שלוש בנות ושתי בנים. יש לנו 12 נכדים: שלוש נכדות ותשעה נכדים, נתנאל הוא הנכד הבכור. בן הזוג שלי שמעון עבד בעיריית ירושלים ואני עבדתי בביה"ח הדסה עין כרם. גרנו וחינכנו את ילדנו במבשרת ציון. שלושה מילדינו חזרו בתשובה, כולם בעלי תארים ראשון ושני. בן זוגי ואני טרם יצאנו לפנסיה. 

מסר לדור הצעיר – לאהוב ולכבד אחד את השני, לדעת לסלוח ולזכור: זמן שעובר לא חוזר.

הזוית האישית

סבתא יפה: היה לי מאוד מרגש ללוות את הנכד שלי למפגש תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר, זכיתי לזמן איכות עמו.