מאגר סיפורי מורשת

עלינו לארץ בשנת 1950 מתוניס. בארץ התיישבנו בנהריה. בנהריה לאמא שלי נולדו תאומים בן ובת. שמם בישראל דינה ומשה.

בגיל חודשיים חלו התאומים ואמא שלי לקחה אותם לבי"ח רמב"ם בחיפה. אמי ביקרה אותם מידי יום ביומו. לאחר כשבוע הודיעו לאמי שהבת נפטרה. אמי ביקשה לראות את התינוקת, דינה אך לא אישרו לה ואפילו לא מסרו לאמי תעודת פטירה. לא הייתה לוויה ואף לא ידעתנו היכן התינוקת שלנו קבורה. אמי שרתה בדכאון עמוק במשך זמן רב למרות שהיו לה עוד ילדים.

כשהבן התאום, משה הגיע לגיל 18 הופתענו לגלות כי קבלנו 2 צווי גיוס למשה ולדינה. מכאן הבנו שדינה אחותנו היא בין החיים והטעו אותנו בגדול.

בהמשך, עברנו רמת גן בגלל הילדים. בשנה הראשונה כשהגענו לנהריה, אמי ילדה תאומים: בן ובת אחי היה חולה מאד ואחותי לא. לקחו את שניהם לבית חולים את אחי החזירו ואחותי, כשאמי באה לקחת אותה, אמרו לנו שהיא מתה, אף שלא הייתה חולה בכלל. אמי האומללה, חזרה הביתה עצובה ולא ידעה מה לעשות. בשנות החמישים היה לה קשה לתקשר. אף על פי שלא האמינה לסיפור המצער. כל בני המשפחה , קבלו ידיעה זו קשה מאד.

אחרי כמה שנים קם ארגון שמטפל בילדים שנעלמו. הרבה משפחות פנו וביקשו לברר מה קרה עם ילדים שנעלמו. מדי פעם צץ אירוע, כמו צו גיוסאו משהו דומה על שם הילד, שכביכול נפטר… אז הלכנו לחוקר פרטי ניסינו לאתר אבל בשלב מסויים אי אפשר להמשיך בחקירה. אמרו לנו שהיא נפטרה בלונדון. הבן שלנו גר שם והתעניין וגם זה לא עזר. בינתיים, ההורים נפטרו, נשארו האחים והאחיות שמאוד רוצים לדעת מה קורה באמת?

לאחרונה הנושא התעורר בחדשות. ממשלת ישראל בודקת את המקרים ואנו מחכים.

הזוית האישית

מתן כהן משתתף בתכנית הקשר הרב דורי עם סבא אהרון וסבתא שרה. הוא שמע את סיפורם העצוב.