מאגר סיפורי מורשת

ילדות בכפר סבא

סבתא סימה מספרת:

נולדתי בשנת 1950 בכפר סבא בבית היולדות הישן של כפר סבא שהייתה אז מושבה.

גרתי ברחוב גולומב בשכונת למפרט מול מגן דוד אדום ומכבי האש, בבית שאבי בנה במו ידיו. הבית הוא בית חד קומתי בעל שלושה חדרים שתי מרפסות וחצר גדולה. עם השנים הקימו בחצר לול תרנגולים כמשק עזר, שהיה מקובל מאוד במושבה כפר סבא.

נולדתי להורים שעלו לארץ לפני קום המדינה. אימא שלי, אהובה, עלתה בשנת 1936, לפני תחילת מלחמת העולם השנייה, לקיבוץ רמת הכובש שם גרה כ-10 שנים. אבא שלי, הרצל, היה חייל בצבא הרוסי בתקופת מלחמת העולם השנייה ועלה לארץ בשנת 1945, אחרי שברח משירות בצבא הרוסי. הוא ברח אחרי שהפילו את פצצת האטום בהירושימה, יפן. הוא ניצל את ההזדמנות לבריחה.

אמי ואבי התחתנו בארץ בשנת.1946. אני נולדתי בשנת 1950 ואני הבת השנייה במשפחה. יש לי אח גדול שמו דוביק.

מול ביתי הייתה חורשה של עצי אורן שבה שיחקנו ילדי השכונה מדי יום. בשכונה היו הרבה מאוד ילדים בגילאים שלי ושל אחי. שיחקנו במחבואים, תופסת, דג מלוח, משחקי חבל, קלאס, רכבנו על אופניים ועשינו הרבה מעשי קונדס שובבים. בילדות שלי רוב הילדים הלכו לגן רק כשהגיעו לגיל גן חובה וכך גם אני. גן החובה שבו הייתי היה ברחוב חצרות הדר הגן של הגננת שרה גיבעולי.

אחרי גן הילדים עברתי ללמוד בבית ספר ברנר. הייתי תלמידה בינונית, אהבתי מאוד את שיעורי מלאכת יד, שיעורי חקלאות ושיעורי ספורט. בתקופתי בית ספר יסודי היה עד כיתה ח' (8 שנות לימוד) ולאחר מכן עברתי לבית ספר תיכון כצנלסון לארבע שנות לימוד.

בביתי היינו חוגגים ימי הולדת צנועים עם עוגת שוקולד והמשפחה באה לחגוג יחד. את בת המצווה שלי חגגתי בבית עם חברי הכיתה והמתנה שקיבלתי מהילדים הייתה ספר "מדן ועד אילת", זה סוג המתנות שקיבלו ילדי הכיתה לימי הולדת ובת מצווה. בנוסף חגגנו את הבת מצווה לקרובי המשפחה בבית וקיבלתי שעון מתנה.

אני הייתי הילדה הקטנה במשפחה הפרטית וגם במשפחה המורחבת ומעמד זה זיכה אותי ביחס קצת מפנק וגם כינו אותי "סימלה". היחסים ביני לבין אחי היו חבריים וכמו ברוב המשפחות – מדי פעם רבים ומדי פעם מסתדרים.

תקופת הבגרות

את בית הספר היסודי סיימתי בכיתה ח' (בתקופתי היו לימודי יסודי עד כיתה ח' ולאחר מכן תיכון מקצועי) ולאחר מכן עברתי לתיכון כצנלסון בכפר סבא לארבע שנים. היה לי מאוד חשוב לסיים את התיכון עם בגרות. בתקופת התיכון יצאנו כל שנה למחנה עבודה בקיבוצים כעזרה בעבודות החקלאיות בקיבוץ. מאוד אהבתי את היציאה משגרת הלימודים.

בסיום התיכון עד שהתגייסתי לצבא עבדתי בכמה עבודות מזדמנות.

שירתי כשנה מתום מלחמת ששת הימים בחיל השיריון בחטיבת מילואים. השירות היה חוויתי, במסגרתו השתתפתי "בצעדת ארבע הימים" מטעם חיל השריון, שם פגשתי כמה מחברותיי שבקשר איתי עד היום, כמו כן השתתפתי בכמה תרגילי אימון חטיבתיים. חזרתי הביתה פעם בשבוע או שבועיים.

בתום השירות הצבאי (1970) למדתי קורס שנתי של "ביקורת איכות" מטעם התעשייה האווירית ולאחריו שובצתי בעבודה במעבדת תקנים בתעשייה האווירית שם עבדתי במשך כשש שנים. במהלך 1973 (כשפרצה מלחמת יום כיפור) הכרתי את חיים, לימים בעלי, אב ילדי וסב נכדיי. גם חיים עבד בתעשייה האווירית עד שיצא לפנסיה.

התחתנו בשנת 1975 בכפר סבא וגרנו תקופה קצרה בבית ההורים בכפר סבא ולאחר מכן עברנו לדירה שרכשנו ברעננה. שם אנחנו גרים ביחד עד עצם היום הזה. אהבנו מאוד ללכת לערבי שירה במועדון ברעננה, אהבנו לטייל בשבתות עם הילדים ברחבי הארץ ועוד.

אני וחיים ביום נישואינו

לאחר כשנה לנישואינו נולדה בתנו הבכורה, נועה, וכשמלאה לה שנה עזבתי את העבודה בתעשייה האווירית. לאחר כשלוש שנים נולדה ביתנו האמצעית יערה (אמו של שי) ולאחר כשש שנים נוספות נולד בן הזקונים רפי.

הערך שהיה חשוב לי להעביר לילדיי הוא שיש חשיבות לדרך ההוגנת, המספקת והמהנה עד שמגיעים למטרה שכל אחד שם לפניו. גם חשוב לי שילדיי ונכדיי ידעו את מקורותיהם ושורשיהם המשפחתיים.

חיים, בעלי, שיחק כדורגל מילדות ב"הפועל רעננה" והיה ועודנו מעורב מאוד בחיי הקהילה הרעננית: בחינוך, בהתנדבות ועוד.

אני התחלתי לעבוד בעיריית רעננה כסייעת בגן ילדים ובית ספר וגם כספרנית בבית הספר. בתפקידים אלו עבדתי עד שיצאתי לפנסיה. במהלך שנות עבודתי עברתי קורסי לימוד והעשרה בתחום החינוך. ראיתי חשיבות מרובה בהעשרת ילדים וקידומם. אהבתי מאוד את עבודתי.

תחביבים רבים לי שקשורים ליצירה ואומנות: ציור, פסיפס, עבודות חימר, קרטון ועיסת נייר ועוד. מלבד זאת משתתפת בלימודים מגוונים במועדוני גימלאים: תנך, מחשבת ישראל, ברידג', משחקי קופסא ועוד.

הזוית האישית

שי: לי ולסבתי היה מאוד כיף לעבוד ביחד על עבודה זו בה למדתי הרבה על חייה של סבתי סימה.