מאגר סיפורי מורשת

יפה נולדה בשנת 1949 במרקש שבמרוקו ועלתה לארץ בשנת 1963.

הפגישה עם יפה הייתה לפני חג החנוכה ולכן שאלנו אותה לגבי נקודת האור שלה-מהי נקודת האור בחייה ? וכך ספרה לנו יפה: נקודת האור בחיי היא הילדות, הדור הישן והטוב. בתקופת ילדותי, לא היו מחלות כמו ששומעים עליהן היום, ההורים עבדו מאוד קשה על מנת להביא הביתה זרדים ופחמים, על מנת להכין כוס שתייה חמה לבוקר או כדי להכין את ארוחת הבוקר והצהרים ליום המחרת. הכול היה מאוד פשוט אז, לא היו מותגים או חפצי יוקרה, החיים היו קשים אך טובים. היות והייתה בעיה לעלות באופן ישיר דרך מרוקו, עלינו לישראל דרך אלג'יר וספרד.

כאן בארץ, שיתפתי את אחיי לגבי החוויות במרוקו, איך מביאים מים מהבאר ואיך דואגים לחמם אותם. החיים היו קשים אך טובים. אולי לא היו לנו את התנאים הכי טובים ולא היו את הבגדים הכי יקרים, הכול היה מאוד פשוט, אבל הסיפוק והאושר שהיה להם היה גדול. ההנאה מהדברים הקטנים והפשוטים מאוד רגשה אותנו.

כאשר הגעתי ארצה אני ומשפחתי הזמנו מונית ותוך כדי הנסיעה התרשמנו מהנופים, מהמקומות היפים בארץ. משפחתי התמקמה בצפת, בשכונה שהייתה מעין מעברה בבית של שני חדרי שינה וסלון. הבתים היו מחולקים לפי גודל המשפחה שהתאכסנה בבית. כאשר הגענו לשכונה, ראינו אנשים מוכרים שהכרנו לפני כן במרוקו ובצרפת.

אמי ואבי עבדו ביחד במפעל תפירה ולכל אחד מהם היה תפקיד. אבי היה מביא את החוטים וציוד התפירה ואמי הייתה צריכה לתפור כפתורים על בגדים. במעברה, חלק מן המשפחות היו דתיות ולא בשלו בשבת, ולא הדליקו אש, וחלק היו חילוניים. אני ואחיי הושפענו מהמנטליות של ההורים שלי.

את בעלי דוד, הכרתי דרך דודה שלי, שהתגוררה בקרית גת. עדיין חייתי במרוקו, היינו מתכתבים במכתבים, ובאחת מן התכתובות שלנו הוא שלח לי מפה מפלסטיק, וזה גרם לי להתעניין בכל מיני מקומות בארץ עד שעליתי לארץ והתמקמתי בצפת.

הזוית האישית

דור ודביר: נהנינו להגיע למועדון "מולדת", לשבת יחד עם יפה ולשמוע את הסיפור שלה ממקור ראשון. דרך הסיפור יכולנו לקבל טעימה מהתקופה של פעם, ולהבין איך הדברים היו בתקופות אחרות ובארצות אחרות בהשוואה להיום.