מאגר סיפורי מורשת

מדוע קוראים לי דליה? הוריי היו עולים חדשים והיה להם חשוב לתת לי שם ישראלי נפוץ . בבית החולים אבי שאל את האחות מהו השם הישראלי הכי נפוץ והיא אמרה דליה. שם זה מצא חן בעיני הוריי והחליטו לקרוא לי דליה.

נולדתי בשנת 1949, בירושלים. בגיל שנתיים עברו מירושלים לחיפה. אבא שלי היה שוטר וגרנו בשיכון שוטרים בקריית אליעזר. אימא שלי לא הסכימה לשלוח אותי לגן עד גיל חמש. השכונה שבה גרתי הייתה מלאה זוגות צעירים והמון ילדים. הייתה לנו טיילת גדולה ומשני צדייה מדשאות. כל יום אחר הצהריים נפגשנו כל ילדי השכונה ושיחקנו בכל מיני משחקים: תופסת, מחבואים, מחניים, תחרות אופניים, חמש אבנים וכו'.

כיתות א'-ב' למדתי בקריית אליעזר בבית ספר "דרור". אלו היו שנתיים מאוד מיוחדות וחברתיות כי המורה שושנה הייתה מאוד אהובה. לאחר כיתה ב' עברתי דירה לשכונת עין הים, שם למדתי כיתות ג' ו- ד'. בית הספר היה חדש ונבנה על גבעה גבוהה, והיינו מטפסים כל בוקר מאה מדרגות כדי להגיע לבית הספר. עין הים הייתה שכונה מיוחדת, מאחר שהייתה בנויה על צלע הר הכרמל. כל הילדים אהבו מאוד לטייל בהר, לחקור מערות, לטפס על עצים ובערב לעשות קומזיץ.

לאחר כיתה ד' עברתי שוב דירה לשכונת הדר – שם למדתי כיתה ה', בבית ספר "לשדה" שהיום המבנה הפך למוזיאון חיפה. ושוב עברתי דירה לשכונת ד' נווה שאנן שם למדתי כיתות ו' , ז' ו- ח'. המעברים בין הדירות, בתי הספר והשכונות היו קשים אך עם הרבה אופטימיות, תקווה ורצון טוב למדתי להסתגל ולהנות מכך שמעגל החברים שלי הלך וגדל.

בסוף כיתה ח' נבחנו בבחינות "סטיפנדיה", שהיו למעשה מעין מיון לבית ספר תיכון. עברתי את הבחינה ולמדתי בתיכון עירוני ג', בשכונת נווה שאנן. זה בית הספר החמישי שעברתי במהלך ילדותי. בשנה זו הצטרפתי לתנועת "הנוער העובד והלומד" עם חולצה כחולה ושרוך אדום. המדריך היה לאנגר ולכן תמיד הסתכל עלינו מ"למעלה". אהבתי מאוד את הפעילות, לרוב עסקנו בתולדות המדינה, בסיפורי גבורה, למדנו המון שירים, ביימנו הצגות, ייצאנו לפעילויות בשטח כמו "אש לילה" שהיה מאוד חווייתי ואפילו מפחיד. מאחר וגרנו על ההר רוב הפעילויות והטיולים היו בשטח הררי ואתגרי. זכינו ליהנות לא רק מהר הכרמל אלא גם מחוף ים נפלא שבילינו בו בעיקר בשבתות ובחופשים.

למזלי התאקלמתי מהר מאוד בכל מקום ובכל בית ספר וזכיתי בהמון חברים וחוויות מיוחדות. זה למעשה חישל אותי בהמשך החיים. כיום אני אימא לשני בנים וסבתא לשש נכדות.

הזוית האישית

הנכדה נעמה: למדתי הרבה על סבתא שלי בזכות הקשר הרב דורי והיה לי מאוד כיף לדבר איתה על זה , לחקור איתה על נושאים שונים וללמוד על ההיסטוריה של המשפחה.

סבתא דליה: היה לי כיף להיזכר בחוויות הילדות שלי ולשתף בהם את נעמה.