מאגר סיפורי מורשת

שמי סלטנת צברי ואני משתפת את סיפורי בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדי איתם מביה"ס הדרור תל"י מבשרת ציון.

נולדתי בעיר שיראז שבאירן. בגיל 16 אמי נפטרה ואחריי שנה אבי נפטר גם. שמה שלי אמי היה ג'ון ושמו של אבי היה יעקב. שמי סלטנת מלשון סולטן, שזה מלך בפרסית. לאחר ששני הוריי נפטרו עברתי לגור אצל אחי הגדול באשי. לאחר כמה שנים אחותי מונס ואחים שלי מאיר ומירזה עלו לארץ ישראל. לאחר מספר שנים עליתי גם אני. בהתחלה גרתי בבית שאן ולאחר זמן קצר גרתי אצל מונס בכפר סבא. חלק מהזמן גרתי אצל אחי מירזה באשקלון וחלק מהזמן גרתי אצל דודה שלי בפתח תקווה. שם עבדתי בתכשיטים, אבל זו הייתה תקופה קצרה ואחריי שנתיים שהייתי בישראל אשתו של אחי מאיר עשתה שידוך עם סבא יצחק ואז עברתי לגור בבית שמש.

נולדו לנו חמישה ילדים: אביבה, אהרון, ברוך, עמרם ושי. בתקופה בה נולדתי לא היה נהוג לרשום תאריך הלידה לכן אינני בטוחה בת כמה אני, אבל ממה שאני יודעת כיום אני בערך בת 90. כשהייתי ילדה הייתה לי ילדות טובה ולא היה חסר לנו כלום. הסתדרנו יפה מאוד עם השכנים הלא יהודים, אבל כאשר הוריי נפטרו היה לי מאוד קשה, למרות שאחי הגדול לקח אותי אליו וטיפל בי יפה מאוד. הייתי כמו הבת שלו והיו לו ילדים קצת יותר קטנים ממני. מאז שהגעתי לארץ, חוץ מתקופה קצרה בה יצאתי לעבוד, כל הזמן הייתי עם המשפחה שלי. לכן עד היום אני עדיין לא יודעת עברית כל כך טוב ומדברת בפרסית ועברית עם הילדים שלי.

ההיכרות שלי עם סבא יצחק קרתה כשהוא היה מנהל של אישתו של אחי מאיר. היא שאלה את סבא יצחק אם הוא מעוניין להכיר מישהי ממשפחתה, וסבא הסכים. הוא נסע עם אימא שלו והם נפגשו איתנו בפתח תקווה. לאחר כמה פגישות המשפחות החליטו שאנחנו מתחתנים ואני הסכמתי להתחתן איתו.

זכור לי כאשר הלכתי להוציא תעודת רווקות כדי להתחתן, התברר שמי שאחראי על כך היה אח של סבא, אז הוא טיפל בנו טוב מאוד. באותו הזמן גרתי בפתח תקוה וסבא בבית שמש. התחתנו אבל לא היה לנו כלום אז המשפחה שלי עזרה לנו עם הפרנסה. אמנם היה לנו מעט אבל היינו שמחים ומאושרים יחד. למרות שעברו 20 שנה מאז שנפטר, סבא יצחק עדיין מאוד חסר לי.

סבתא סלטנת וסבא יצחק

הזוית האישית

איתם הנכד המתעד: היה לי מעניין וחשוב לשמוע את הסיפור חיים של סבתא, זה סיקרן אותי מאוד. אני מאחל לסבתא שתהיה בריאה ומאושרת.