מאגר סיפורי מורשת

קריית שמואל

הקרייה הוקמה בשנת 1938. אז הוקמה שורת הבניינים הראשונה ברח' בר אילן. אח"כ נבנו בתים ברח' הנציב ותורה ועבודה. ביתי נבנה ברח' הרא"ה ונכנסנו ראשונים לשכונה חדשה שנבנתה בשנת 1947. לאחר שנכנסנו לשכונה החלו לבנות בית כנסת, היום האולם משמש לבית התרבות של הועד. מאוחר יותר אספו כסף והחלו לבנות את בית הכנסת המרכזי. אני זוכר שכשהייתי בן 6 בערך, טיפסתי על הפיגומים בית הכנסת המרכזי. השומר רדף אחרי והשליך עלי אבן שפגעה בראשי, לקחו אותי לבית חולים רמב"ם ותפרו לי את החתך ב-7 קלמרות. (נראה כמו מהדק של שדכן).

יצחק אבנון בשנת 1951

לשבת בקריית שמואל היה אופי מיוחד, למה? כי תושבי הקרייה שמרו שלא תהיה תחבורה בשבת בכבישי הקרייה. רח' מוהליבר היה בעצם ציר נסיעה יחידי מקריית מוצקין וביאליק לכיוון הים. החילונים רצו לנסוע לים בשבת אך בקריה הוקמו מחסומים. אחד המחסומים היה ברח' בר אילן מצפון לתחנת הרכבת, מחסום נוסף היה ברח' מוהליבר ליד הכיכר של היום שאז עדיין לא הייתה. בית הכנסת המרכזי לא היה עדיין. בשנת 1952 היה בית הכנסת בבניה.

יצחק בגן ילדים, 1950

גבה של התמונה עם הכיתוב

ערב שבת

בשבת לאחר התפילה, ישבנו בבית ואכלנו ארוחת שבת. אמי הייתה מבשלת דגים ממולאים שאני לא אהבתי והיו לי מריבות רבות בנושא. אני הסתפקתי בלחם וסלט. שרנו שירי ערב שבת וסיימנו בשיר המעלות ובברכת במזון, אחרי הארוחה היינו יוצאים לטייל ולשחק עם חברים.

שבת בבוקר

בשבת, קמנו בבוקר מוקדם, לבשנו בגדי שבת, הלכנו לבית הכנסת ובמקום להתפלל שיחקנו עם החברים. לאחר התפילה אכלנו סעודת שבת, ללא דגים ועם בשר עוף, סלט ופרוסת לחם. אחרי הארוחה הלכנו לטייל לפעמים לכיוון הים ולפעמים לכיוון קריית מוצקין.

מוצאי שבת

נהגנו ללכת שוב לבית הכנסת, התפללנו מנחה, מעריב ועשינו הבדלה בבית. אח"כ היינו הולכים לסרטי קולנוע בבתי הקולנוע שהיו בקריות: אורות במוצקין, היובל בקריית חיים המערבית, בית העם בקרייה המזרחית וספיר בקריית ביאליק.

בית הספר

הבאתי את תמונת מחזור של מבית ספר "אהרן" (עכשיו אהרון הרוא"ה).

רואים אותי בתמונה בכיתה ד', בלי כיפה. כי אז היו הולכים עם ברטים.

הכיתה שלי הייתה מעורבת בגלל שלא היו מספיק ילדים גם ככה אז בטח שאי אפשר היה להפריד. המורה שלי היה אליהו בר חמא ז"ל, הוא היה מפקח על החינוך הדתי והוא נפטר. אביו היה גר בשיכון של חיילים משוחררים ממלחמת העצמאות, שיכון זה נבנה בשנת 1949. בעצם, כל ילדי משפחת בר חמא היו מורים שלי: אליהו – היה מורה ביסודי שמעון – מורה בתיכון גאולה (לוין) – מורה ביסודי. חוץ מזה, אני בוגר בית הספר הריאלי חיפה.

הזוית האישית

יצחק: כמה טוב להעלות זיכרונות.

יצחק במפגש בתכנית הקשר הרב דורי מעלה זיכרונות

אליעזר: היה לי כיף ונחמד לדעת עוד על המקום שבו אני גר.