מאגר סיפורי מורשת

מרסדס ישראל (בן דוד) נולדה במער מקנס שבמרוקו. שפת האם שלה היא צרפתית והיא גם דוברת ערבית. משפחתה גרה יחד עם הסבתא (האימא של אימה) ועם שתי אחיותיה של הסבתא. סוג ההתיישבות בזמנו היה ב"מלאח"- השכונה היהודית. שם כולם הכירו את כולם, והיו כמו משפחה אחת. בשבתות תמיד היו נפגשים עם חברים במלאח, לא הולכים רחוק. פורים היתה חגיגה לכל המשפחה בתוך המלאח. היו מכינים עוגיות ומביאים לכל השכנים. בפסח היו אופים מצות בתנור השכונתי. לא לכל אחד היה תנור בבית. גם את החמין היו מביאים לתנור השכונתי ביום שישי, ובאים לקחת בשבת. זה היה החמין הכי טעים!

מרסדס היא האחות הבכורה. סך הכל הם שישה אחים. מרסדס זוכרת שבתור ילדים הם שיחקו בגולות, קפצו בחבל ושיחקו בקלפים. בבית הספר למדו שירה, מוזיקה, אנגלית, חשבון, ערבית, גאוגרפיה והיסטוריה. היא עדיין זוכרת איך קוראים בערבית, אך לא אהבה ללמוד ערבית. בזמן שיעור ערבית, היא וחברותיה היו בורחות לכיתה בה היו לומדים אנגלית, שזה היה המקצוע האהוב עליה. כל הלימודים התקיימו בשפה הצרפתית. מרסדס היתה בתנועת הנוער "הבונים". הם שרו שם שירי ארץ ישראל, רקדו, ערכו ארוחות משותפות והיה מחנה קיץ ב"איפראן". את לימודיה העבירה ב"אליאנס ישראלי" עד גיל 15, ואז בבית המדרש למורות בטנג'יר. לאחר מכן, עברה לקזבלנקה ועבדה בתור מורה בתלמוד תורה, ואז עברה לעיר הבירה, רבאט. שם עבדה בתור מורה ב"אליאנס".

את סיפור הזוגיות שלה החלה כשהתגוררה ברבאט, היא אהבה לקנות בחנות בגדים מסוימת. לבעלים של החנות היה חבר בשם דוד, שהיה מגיע לשם מדי פעם. דוד ראה את מרסדס, נדלק עליה וישר "התחיל איתה". הוריה של מרסדס רצו לעלות לארץ, ולכן אמרו לדוד "או שאתה מתחתן איתה או שהיא עולה איתנו לארץ". אחרי שנה הזוג התארס, ודוד הלך לבקש את ידה מהוריה במקנס. תוך 3 חודשים הם התחתנו. מכיוון שאביו של דוד נפטר באותה שנה , החתונה התקיימה בבית הוריו של דוד, ברבאט. אחרי החתונה, משפחתה של מרסדס עלתה ארצה והתגוררה בעכו. כעבור שנה, נולדה לדוד ומרסדס בת ושמה אנני. סה"כ יש להם שבעה ילדים. 4 מתוכם גרים בישראל, שניים בצרפת ואחת בספרד. כעבור שנים, דוד ומרסדס עזבו את מרוקו ועברו לצרפת, גרו בה כמה שנים ואז עלו לישראל וגרו בתל אביב. מרסדס גרה עד היום בתל אביב – דוד נפטר לפני חמש שנים כאשר לזוג היו 27 נכדים ונין אחד (כיום יש כבר יותר מ-10 נינים ב"ה)

ישנם כמה חפצים שעוברים במשפחה מדור לדור. אביו של דוד, שלמה, היה צורף. הוא ואחיו הכינו חנוכיה מכסף. החנוכיה עברה לדוד, והוא העביר אותה לבנו שגר בארץ. חפץ נוסף ששלמה ואחיו הכינו, הוא בית מגילה למגילת אסתר. גם היא עשויה כסף. שלמה העביר אותה לדוד ודוד העביר אותה לאחד מבניו שגר בצרפת. מרסדס עד היום חוזרת לבקר במרוקו כל כמה זמן. היא חיה בתל אביב ומאוד אוהבת את משפחתה.

הזוית האישית

הסטודנט שלמה: מאוד נהניתי לשמוע על שנותיה של מרסדס ומשפחתה במרוקו. מהבית אני מכיר סיפורים על אירופה וארה"ב, ובזכות התכנית זכיתי לשמוע ממקור ראשון על חיי היהודים במרוקו. התחדשו לי דברים רבים בעקבות השיחות עם מרסדס. אני מאחל למרסדס שתמשיך להשמיע בפני עוד אזניים את הסיפור שלה, שתהיה לה שמחה, שלווה, בריאות ונחת עם משפחתה