מאגר סיפורי מורשת

שלום שמי זהבה ואני סבתא של תהל גבאי

שמי זהבה אלמוזנינו. נולדתי בשנת תשי"ב בעיר פז שבמרוקו להוריי משפחת מלול. העיר פאס כונתה בפי רבים "ירושלים של מרוקו" ולא בכדי, זוהי עיר עם מסורת חזקה במיוחד. העיר פאס ממוקמת במרכז ממלכת מרוקו, וחולשת על מוקדי הכוח וההשפעה במדינה.

במרוקו שמי היה זוהרה, לאחר שעליתי לישראל הוחלף שמי לזהבה.

אני רוצה לספר לכן את הסיפור שלי:

טראומה מכיתה א'

על היום הראשון שלי בכיתה א' בבית ספר יהודי, בית ספר אליאנס שבמרוקו. "אליאנס או בשם המלא "כל ישראל חברים כי"ח. כל ישראל חברים (בראשי תיבות: כי"ח, בצרפתית – Alliance Israélite Universelle – "אליאנס") הוא ארגון תרבותי יהודי הפועל במספר ארצות.

כמו כל ילד וילדה שעולים לכתה א' התרגשות שלי הייתה רבה. הכנתי את התיק החדש עם כל הציוד הנדרש. הגעתי לבית הספר ושם נערך לכל התלמידים שעולים לכיתה א' טקס קבלה.

סיימנו את יום הלימודים הראשון, יצאנו מרוגשים מבית הספר בסיום היום הראשון ללימודים. לצערי, במרוקו לא אהבו יהודים והרבה פעמים מחוץ לבית הספר המתינו ערבים אשר הציקו ליהודים. גם לי הם הציקו לפעמים, באותו יום ראשון של הלימודים יצאתי מבית הספר שמחה ונרגשת מאוד ומלאת חוויות, לפתע הגיח ערבי, חטף ממני את התיק ופיזר את כל התכולה שבתיק והשחית את כל כלי הכתיבה החדשים שלי. הייתי נסערת מאוד. הלכתי לעבודה של אבי (שהיה ממוקם סמוך לבית הספר) וסיפרתי לו את אשר קרה בבכי מר.

מאז פחדתי ללכת לבית הספר, הסכמתי ללכת לבית הספר רק בעזרת ליווי צמוד. מקרים כאלה ואחרים עודדו יהודים רבים לעלות לארץ. לאחר כמה שנים זכינו גם אנו לעלות לארץ הקודש, ארץ ישראל.

עלינו לארץ בשנת תשכ"ב כשהייתי בגיל 10.

בשנת תשל"ד התחתנתי והקמנו יחד משפחה לתפארת.

תמונה מיום חתונתי

הזוית האישית

תהל גבאי: וואו סבתא למדתי עליך דברים רבים בזכות התוכנית אשמח לדעת יותר בלי קשר