מאגר סיפורי מורשת

שמי דוד לוי, נולדתי בתאריך 24.7.1957. גדלתי  בעיר אור יהודה. אני בן זקונים למשפחה בת חמישה ילדים. הוריי עלו מאיזמיר שבטורקיה. הם הכירו בטורקיה ולאחר עלייתם לארץ התחתנו.

קראו לי דוד על שם סבי מצד אימא. הייתי פעיל בתנועת הנוער העובד והלומד. הייתי מבין מקימי הקן בעיר בה גדלתי, אור יהודה. הדבר שהכי זכור לי מתקופה זו זה בעיקר הטיולים ברחבי הארץ עם התנועה והמאמץ הרב לגייס עוד נערים לתנועה.

בר המצווה שלי

בתמונה רואים אותי מדליק נרות בבר המצווה שלי באולם בתל אביב. התמונה צולמה בחודש יולי בשנת 1970. אני והוריי מופיעים בתמונה. התמונה צולמה עבור המשפחה. והמשפחה לבושה חגיגי. מה שהכי זכור לי מיום זה הוא שהערב היה מיוחד מאוד ובסופו כולם קפצו לבריכה שהייתה במתחם האולם.

עם הוריי בבר המצווה שלי

הכרתי את סבתא דרך ידיד משותף. יצאנו תקופה קצרה של כחצי שנה והחלטנו להינשא. התחתנו בחתונה מפוארת ושמחה מאוד. נישאנו ביום ההולדת של סבתא שלה. כשנתיים לאחר החתונה נולדה בתנו הבכורה, אלגרה. שלוש שנים לאחר מכן נולדה בתי השנייה, אימא של אלין – זהבית. שנתיים לאחר מכן נולד בני הקטן, דוד מושיקו.

אירוע נוסף משמעותי בחיי הוא היום בו הפכתי להיות סבא, היום בו אלין נולדה. כיום יש לי ארבעה נכדים ושתי נכדות. לפני כחמש שנים סבתא של אלין, עדינה, נפטרה, ומאז אני חי עם בתי ושלושת נכדיי בציפורי.

חפץ מיוחד העובר בין הדורות

חפץ שהבאתי להציג בתכנית הוא שעון, המסמל את הקשר המשפחתי שעובר מדור לדור. השעון הוא מזכרת שסבתא של אלין קיבלה מסבא רבא שלה,והעבירה אותו אל בתה להמשך השושלת.

השעון שעובר במשפחה

הזוית האישית

אלין הנכדה המתעדת: לי ולסבא שלי היה מאוד מעניין, נהנינו להיות ביחד ולהכיר את עברו של סבא טוב יותר.