מאגר סיפורי מורשת

סבתי סוזן, נולדה בשנת 1938 במרקש, במרוקו. וזה סיפורה של סבתי.

מקרה טרגי ביותר שחוותה סבתי במרוקו בהיותה בת 4, הוא מות אימה. בערב יום הכיפורים כאשר בני משפחתה של סבתי היו בבית הכנסת. סבתי, אחותה ואימה היו בבית וחיכו לחזרתם של הגברים אל הבית. הן חיכו וחיכו אך כנראה שהתפילה התארכה והן היו עייפות מאוד. למיטב זיכרונה של סבתי היה חם באותו היום והן עלו לעליית הגג כדי לנוח ובאותה עת לנשום אוויר ולהצליח לנוח בשקט. הן נרדמו, ותוך כדי שמעו שתי הילדות הקטנות, רעש.  קמו שתי הבנות (שכבר נפטרו להן אחים לפני כן), לבדוק מאין הרעש מגיע והבחינו שאימה של סבתי נמצאת על ספסל מתחת לגג ללא רוח חיים. מה שקרה, אימה של סבתי, ככל הנראה הסתובבה ונפלה מהגג על ספסל בטון אל מותה.

לאחר שהיהודים סיימו את תפילת ערב יום הכיפורים, יצאו מבית הכנסת וכשראו את המחזה המזעזע רצו לקרוא לאביה של סבתי כדי לבשר את הבשורה המרה. זה חלק מאוד טראומתי אצל סבתי שמלווה אותה עד עצם היום הזה.

הזוית האישית

שאנל: אני מאוד נהניתי מהחוויה של כתיבת הסיפור וזה קירב אותי מאוד לסבתי, לסיפור שלה, לרגשות שלה ולשורשים שלי כמובן.