מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הטוץ' של סבתא סלי – מאכל מסורתי לפסח

חנה ונכדתה ליאור
סבתי סלי בחנות בשוק תלפיות
חנה מורג על פיתוי מבית סבתא שלא ניתן היה לעמוד בו

הפעם, אפתח בסיפור על "מאכל פסח" שלא עמדתי בפניו בילדותי. גם היום הוא עדיין בגדר המועדף עלי, ואף הוא הורחב על ידי ילדי ונכדי למאכל לשבת. טוץ' הוא מאכל מסורתי של היהודים מבוקובינה. 

הפיתוי

כולם מכירים את רחוב סוקולוב בחיפה, הרחוב שמקצהו הגבוה מתגלה נמל חיפה בהדרו. זו דרך תלולה המובילה מרחוב הרצל ועד לשוק תלפיות. נהגתי ללכת בה בשגרה. דרך המלכה שלי. דרך שהובילה לביתה של סבתא, לבית הכנסת הגדול, לחנות של סבתא וסתם כך לטיול של שבת בהדר. דרך שתמיד הייתה אהובה ומוכרת.

בשבת בצהריים, ירדנו ברגל לביתה של סבתא. אימא ואבא, מוטי אחי, ואני. כולנו לבושים בבגדי חג. לבשתי שמלה לבנה, "נעליים חצאיות", כך קראו לנעלי השבת שקנו לי בחנות "פרפר", קשת לבנה שזורה לשערי הגלי. יום חג! ארוחת צהריים אצל סבתא!

התקרבנו ל"בית הכנסת הגדול", אנשים רבים יצאו מהתפילה. רבים מאד. נשים בבגדים מאד יפים, ילדים בחולצות לבנות ולבסוף גם הגברים בחליפות שחורות. הם התגודדו, שוחחו כאילו ממתיקים סוד. אימא תמיד סיפרה לי שבבית הכנסת "סוגרים עניינים", בעיקר בין אנשים. אימא ניגשה אל אחת החברות שפגשה שם.

"אמא אני חייבת לרדת לסבתא", אמרתי.

"חכי רק רגע, כולנו יורדים עוד כמה דקות". השיבה לי.

"לא אמא, אני חייבת עכשיו." התעקשתי.

אימא ואבא החליפו מבטים ביניהם: "בסדר", אמרו לי. "מסרי לסבתא שאנחנו כבר מגיעים," הוסיפו.

אימא כמובן לא ידעה מדוע אני כל כך ממהרת. הריח…. הריח של הטוץ' הגיע עד לרחוב. נכנסתי לשביל המוביל לדירה, והריח פשוט נכנס לי לפה. לא לאף. ממש אל תוך הפה. עליתי בזריזות במדרגות, צלצלתי בפעמון. סבתא פתחה לי את הדלת לבושה בשמלה יפה וסינר ענק קשור לגופה.

"סבתא, הכנת לנו טוץ', נכון?" בכלל לא חיכיתי לתשובה. נכנסתי למטבח הקטן. על הכיריים עמד "סיר פלא" כסוף, מכוסה במגבת מטבח לבנה מעוטרת בתכלת בצידיה. ממש דומה לטלית. הסרנו את כיסוי המגבת ונגלה לעיני הטוץ' המושלם בעולם. הסיר מלא וגדוש עד תום. קליפה חומה בצבצה לה החוצה. הקליפה שהכי הכי אהבתי. סבתא הביטה בעיניי, עיני התכלת שלה קרנו, ואמרה לי: "חנהל'ה, אני יודעת שאת מאד אוהבת טוץ'. הוא תפח נהדר ממש לכבודך". אני כל כך שמחתי. חשבתי לעצמי שאני לא צריכה מרק, לא קניידאלך, לא עוף. לי יש רק טוץ'.

סבתא יצאה מהמטבח לכיוון האמבטיה, להתרענן לפני הארוחה. שמעתי את הדלת נסגרת. נשארנו במטבח. אני והטוץ'. אני והריח. אני והרעב אני ואני. התחלתי לשוחח עם עצמי: "אולי אטעם מעט מהטוץ'?" לא" הרהרתי שוב "הוא מאד יפה ומחכה לכולם". "אולי רק קצת מהקליפה שלו?" "לא, אימא מאד תכעס, אסור לך," ענה לי קול.

הסטתי את המגבת. מצאתי מקום מתאים, ו…"תלשתי", ממש "קרעתי" חתיכה קטנה מהקליפה. הטעם היה טעם שרק מי שטעם אי פעם את המאכל הזה, יכול להבין. נבהלתי. כיסיתי חזרה בזריזות את המגבת, בדיוק באותו כיוון שסבתא הניחה אותה.

אימא ואבא הגיעו, שולחן השבת היה כבר ערוך: חלה מתוקה, מרק עם קניידלך, דגים. הכל מוכן לארוחה. הבשר והטוץ'… עדיין במטבח. סבתא מספרת "צחוקים" שהיו השבוע בעבודה שלה. סיפורים על אנשים. ואני…מקווה שלא יגלו את ה"חור" בטוץ'. מגיע עת המנות העיקריות. סבתא מביאה תבנית עוף, תבנית פיירקס צבעונית עם פרוסות בשר כהה שאני לא אהבתי ובגאווה רבה היא מביאה בסוף את "סיר הפלא", עטוף במגבת.

לאט לאט היא מסירה את המגבת. אני יושבת קפואה בכיסא. לא זזה. "אוי" קוראת סבתא, "ציפורים נכנסו למטבח וטעמו מהטוץ' שלנו, מזל שלא היה טעים להם", מבטה בכלל לא אלי, מביטה הישר לאימא.

"חנהלה, רוצה טוץ'?" שאלה.

"כן, מאד מאד סבתא", עניתי בציפייה כל כך גדולה למנה הזו.

את הפרוסה הראשונה עם החור, סבתא פרסה עבורי. פרוסה גדולה גדולה. בקריצה הניחה בצלחת שלי, הצלחת עם פס הזהב. כל כך שמחתי. סבתא התיישבה לאכול מולי, וסיפרה לנו כיצד קיבלה מסבתא שלה את המתכון לטוץ'. מתכון שכל היהודים בטשרנוביץ', עיר הולדתה, הכינו לחג. סבתא פתחה את המגירה, הוציאה נייר מקומט ונתנה לאימא. "חנהל'ה כל כך אוהבת טוץ', שמרי את המתכון, אולי פעם אלמד אותך להכין."

הצלחת עם פס הזהב

תמונה 1

אימא לא הכינה טוץ'. אבל כשנכדיי מגיעים לפסח וגם בשבתות, הם מיד רצים לתנור: "סבתא, הכנת לנו טוץ'?

גם היום, ערב חג שני של פסח, חמישה שבועות מאז המפגש האחרון שלנו, יחכה להם משלוח של טוץ' בחדר המדרגות, ליד דלת הכניסה. מקווה שאבא שלהם יגיע מהר יותר מהשכנים.

מתכון – הטוץ' של סבתא סלי

המצרכים

6 תפוחי אדמה גדולים, עדיף אדומים.

1/2כוס שמן קנולה

3 בצלים

4 כפות גדושות של קמח מצות

4 ביצים גדולות

כפית שטוחה מלח

1/2 כפית שטוחה פלפל שחור

 

הכנה

מקלפים ומגרדים את תפוחי האדמה והבצל בפומפיה דקה. מניחים במסננת להגרת הנוזלים למשך כחצי שעה. מעבירים לקערה, מוסיפים את הביצים, את השמן, הקמח המצות והתבלנים. מערבבים היטב עד לקבלת תערובת אחידה. משמנים תבנית סיר פלא/ תבנית עגולה/ תבנית מלבנית. בוזקים שתי כפות שמן מעל כל התערובת ומכניסים לתנור. מחממים תנור ב 200 מעלות ל 10 דקות. מכניסים את הטוץ' ל 15 דקות, אחר כך מורידים את הטמפרטורה ל 180 מעלות ואופים עוד כשעה עד להשחמה.

הטוץ' של סבתא סלי

תמונה 2

הזוית האישית

הסיפור תועד על ידי מטה צוות תכנית הקשר הרב דורי, תשפ"ג, 2023, באדיבות חנה מורג. הסיפור גם הופיע באתר חדשות חיפה.

מילון

טוץ'
טוץ' (ברומנית: Tocini) הוא סוג של לביבות העשויות מתפוחי אדמה מגורדים וביצים. לביבות אלה הן מאכל מסורתי בצפון רומניה המקובל גם בקרב יהודי בוקובינה וגליציה. הטוץ' נעשה במספר גרסאות. הגרסה הפשוטה דומה ללטקעס, ומטוגנת ביחידות או בלביבה אחת גדולה, והגרסה החגיגית המכילה את אותם המרכיבים אך גם מכילה שמרים וקמח, ומטוגנת למעין פשטידה (קיגל). (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אוי" קראה סבתא, "ציפורים נכנסו למטבח וטעמו מהטוץ' שלנו, מזל שלא היה להן טעים..“

הקשר הרב דורי