מאגר סיפורי מורשת

שמי שלומית לנגליב, נולדתי בקיבוץ ניר עם, בשנת 1944 להורים משה וחייה ברמק, שבנו את קיבוץ נירעם בשנת 1942. אחיי: יאיר – האח גדול ומנשה ז"ל, האח הצעיר.

ילדותי

גדלתי בקיבוץ ניר עם  בבית ילדים משותף, כל הילדים גרו יחד, לפי גיל קבוצות של חמישה ילדים בקבוצה, לכל קבוצה הייתה מטפלת, בתינוקייה כולם היו בערך באותו הגיל.

הפעוטון בקיבוץ ניר עם

המפגש עם ההורים היה שעתיים ביום בלבד, בשעות אחרי הצהריים, בין השעות ארבע לשש. אחרי זה חוזרים ללינה משותפת בבית הילדים. בלילה הייתה השגחה של שומרת לילה (תורנות) עד הבוקר. גם בגיל יותר גדול אכלנו ארוחות בבית הילדים במשותף, ולא עם הורים בשעות קבועות.

רק בימי שישי נערכה בחדר האוכל הקיבוצי ארוחה משותפת של כל חברי הקיבוץ. מגיל בית ספר מותר היה לנו להשתתף בארוחה. בבית הילדים הרגשתי בטוח הילדים היו בשבילי כמו משפחה. רק בשלב בית הספר הצטרפו ילדים מבחוץ (שנקראו ילדי חוץ*) הם היו בגילאים שונים. הייתה לנו מטפלת מאוד נחמדה שלוותה אותנו הרבה שנים ומאוד אהבנו אותה, היא לימדה אותנו לנקות את החדרים שלנו ולסדר אותם, לעזור לה לקפל כביסה ואם צריך אז בעוד עבודות בית.

היה מחסן בגדים משותף פעמיים בשנה קיץ וחורף מחליפים את הבגדים לא תמיד מקבלים בגדים חדשים, מעבירים בגדים מאחד לשני. המכבסה עבדת כל הזמן (גם ההורים כיבסו במכבסה הכללית). במחסן הבגדים המחסנאית של הילדים חילקה בגדים לפי הצורך. בחודשי הקיץ היינו יוצאים בצורה מאורגנת לקייטנה באשקלון כל ילדי בית הספר.

עמד לרשותנו מבנה בית ספר שהיה פנוי  בקיץ, הביאו מהקיבוץ מיטות, מזרונים, מצעים, מגבות ובגדים להחלפה. יצאנו יחד עם כל המטפלות והמבשלות. בילינו שם כשבועיים, בחוף הים, במשחקים שונים, במדורות בשעות הערב שמענו סיפורים, היו משחקי חברה שונים (אז לא הייתה טלוויזיה ולא היה רדיו). כך למדנו להכיר אחד את השני ונוצרו חברויות מאוד טובות עד היום.

בגיל מבוגר יותר הצטרפנו לתנועת הנוער העובד, כל אחד לפי שכבת גילו. היה לנו מדריך בוגר. פעם בשבוע היו לנו מפגשים, שיחות ואש לילה – משחקי לילה. בקיץ היינו יוצאים למחנות קיץ ושם היינו נפגשים עם בני נוער מהקיבוצים השונים, המחנה היה במשך כשבוע ימים באחד מהיערות בארץ.

משחקי ילדות

בילדותי בשעות אחרי הצהריים שיחקנו במשחקים כמו: חבל, חמש אבנים, מחבואים, דג מלוח, גולות המשחקים של חוץ לא משחקים כמו משחקי קופסא או משחקי מחשב.

משחקי ילדות בקיבוץ

תקופת בית ספר ולימודים

בבית בספר היסודי למדנו בקיבוץ, השיעורים התחלקו בין לימודים בכיתה לבין עבודה במשק הילדים. את משק הילדים הקים ובנה אבא שליהיו בו פינת חי וגן ירק. העבודה התחלקה בתורנות ניקיון בבית הילדים לבין העבודה במשק הילדים. הלימודים התקיימו גם בשעות אחר הצהריים. בשעות אחר הצהריים הייתה תנועת הנוער העובד שבה מדריך מעביר לנו פעולות תוכן לפי גיל.

תקופת הבגרות

בית ספר תיכון עברתי לבית ספר אזורי למדנו ב"שער הנגב ", שהיה משותף לתלמידים מהקיבוצים הנוספים מהאזור.

עברנו לאזור מגורים של גיל נעורים. זהו אזור שבו התגוררו ילדי התיכון. הייתה לנו מחויבות לעבודה בקיבוץ. כל אחד בחר ענף במשק, אני בחרתי לעבוד בפרדס. העבודה הייתה חובה, ארבע שעות ביום לאחר שעות הלימודים, בחופשה עבדנו יותר. בנוסף, יצאנו למחנות קיץ של התנועה,שם גם אני הייתי מדריכה של גיל צעיר יותר.

שירות צבאי

התגייסתי לצבא אחרי תום הלימודים בגיל 18, עברתי טירונות בצריפין. התגייסנו כמה בנות יחד מהקיבוץ מה שהקל על התקופה. בראיון בזמן הטירונות שאלו אותי מה הייתי רוצה לעשות בצבא תשובתי הייתה תפקיד משמעותי.

באותו זמן נפתח קורס מקפלות מצנחים והתקבלתי שמחתי מאוד. הקורס נמשך שישה שבועות בשלבים שונים, בתום כל שלב היינו נבחנים ועוברים לשלב הבא וכך סיימתי את הקורס וקיבלתי את סיכת הצנחנים וכובע אדום –  סמל יחידת הצנחנים. התחלתי להיות מקפלת  מצנחים, בהשגחה של מדריכה מוסמכת, שהייתה בעלת דרגות מעליי. וכך המשכתי להתקדם. תוך כדי השרות הכרתי את אליעזר שהיה חבר שלי והתחתנו.

מקצוע ועיסוק

עזבנו את הקיבוץ בשנת 1976 כמשפחה עם שלושה ילדים, מפני שרצינו לבדוק אפשרות לנהל לעצמינו חיים עצמיים. אני כאימא רציתי מאוד לחנך בעצמי את ילדי, למרות שהיו כבר די גדולים, בגילאי: 13,11,5. מבחינתי זה היה ללמוד לנהל בית על כל המשתמע: קניות (ניהול תקציב) בישול, בית ספר חדש לילדים, גן חדש ואחר. באותה שנה חיפשתי עבודה ומצאתי אפשרות לעזור לילדים במשחקיה בשיכון המזרח בראשון לציון פעם בשבוע בשעות אחר הצהריים בהתנדבות. למדתי את מקצוע הספרנות במשך שלוש שנים וניהלתי ספריה בראשון לציון כעשר  שנים.

עברנו לגור בנס ציונה, שם הקמתי את הספרייה בחטיבה עבדתי שם כשנתיים עד שפרשתי. בהמשך עשיתי הסבה מקצועית, הייתי עצמאית, היה לי קייטרינג צמחוני אותו ניהלתי כעשר שנים וסגרתי את העסק – כיום אני פנסיונרית.

במסגרת זמן פנוי התנדבתי להיות "סבתא גן" במשך שנתיים, נהנית מאוד מהתקופה הזו, הייתי מגיעה לגן למשך ארבע שעות, עזרתי בשמירה על הספרים בעבודה עם הילדים ועזרה לגננת.

אני עושה כיום פעילות מגוונות כגון: פילטיס, יוגה, הליכה, הצגות, קונצרטים ובנוסף עבודות אומנות כמו ויטרז'ים והכל בשביל הכיף הנפש הגוף הנכדים והנינים.

תמונה משפחתית נכדים ונינים

אני לוקחת את הנכדים להצגות בקאמרי או למוזאונים לפי גיל.

הגשמת חלומות

כאשר יצאתי לפנסיה מאחר והייתי צמחונית, החלטתי ליצור קייטרינג צמחוני התחלתי בהכנת גרנולה שנמכרה לחנויות טבע, והוספתי לפי הזמנות מאפים צמחוניים לאירועים קטנים. עסקתי בזה כעשר שנים.

הזוית האישית

סבתא שלומית: הרעיון להיפגש עם דני אחת לשבועיים גרם לי התרגשות מיוחדת. מהבחירה שלה בי הבנתי שהקשר ביננו קיים מעבר למה שידעתי גם מבחינתה. היו לי במפגשים חוויות מיוחדות וסיפורים של סבים וסבתות שלא הכרתי ממקומות ותרבויות שונות, למדתי הרבה, היה מעניין להבין שאנשים באים ממקומות שונים בעולם מתקופות שונות, והנכדים של כולנו דור חדש לומדים באותה מסגרת באותו בית ספר ובונים ביחד מדינה חדשה ויפה.