מאגר סיפורי מורשת

סבתא שלי ספרה בשם סבא שלי, כי לצערי הוא נפטר.

סבא שמואל, נולדתי בשנת 1938 בליאון שבצרפת. בילדותי אני ומשפחתי הלכנו לבקר את המשפחה באלג'יריה ובשל תחילת מלחמת העולם השניה נשארנו באלג'יר. בה גדלתי, התחתנתי ונולדה לי בתי הבכורה.

היחסים במשפחתי היו טובים, אהבתי ללכת לתנועת הצופים. האוירה בצופים הייתה טובה והייתי מדריך. התחביבים שלי היו לשחק כדורגל, בניה ורכיבה על אופניים ואהבתי להתאמן. העיסוקים בשעות הפנאי היו לחפש את ממי (סבתא) ובאמת אחרי כמה שנים התחתנו.

לאחר החתונה נולדה לנו בתנו הבכורה. בהמשך עברנו לצרפת, שם עבדתי כמנהל חשבונות. נולדו לנו שם עוד שני ילדים.

רצינו לעלות לארץ כי אהבנו אותה ושנים חלמנו לעלות לארץ. החלום התגשם, עלינו לארץ וגרנו במרכז קליטה במבשרת ציון, דיברנו בצרפתית ולאט לאט למדנו את השפה העברית. בישראל נולדו לנו עוד שני ילדים. הקטן הוא שמעון חיים, אבא שלך.

סבא שלי ששמו חיים גוזלן, היה סוחר בדים מבוקש באלג'יריה והייתה לו טבעת זהב בעלת חותם הנושאת את שמו, שבאמצעותה היה חותם עם דיו על מסמכיו. טבעת זו עברה לאבי וממנו אלי וכעת עברה לבני שמעון חיים שקרוי על שמו.

הזוית האישית

אביב: היה לי מאוד מעניין לתעד את הסיפור ונהניתי לשמוע על סבא שלי שנפטר כשהייתי בת שנתיים. אני מאוד אוהבת לשמוע עליו כי הוא נשמע לי כמו בן אדם מאוד שמח, מצחיק, זורם, מוכשר, אוהב לתקן דברים(כמוני), ועוזר לזולת. ואני חושבת שאם הוא היה בחיים היה לנו קשר מאוד חזק. לדעתי זה ממש מגניב שאני יכולה להחזיק בטבעת שהייתה של סבא של סבא שלי וזה מגניב שבמשפחה שלי יש משהו שעובר מדור לדור. אני מאחלת לסבתא שלי לחיות עוד שנים רבות בשמחה עם כל המשפחה. אני מאוד אוהבת אותה ונהנית להיות איתה.