מאגר סיפורי מורשת

הנכדה הודיה אגם מתעדת את הסיפור של סבתה יונה קרני.

שמי הודיה אגם, אני משתתפת השנה בתכנית  'הקשר רב דורי' , במסגרת זו ראיינתי את סבתא שלי, יונה ושמעתי פרטים מעניינים על חייה.

סבתי, יונה קרני נולדה בתימן בעיר ד'מאר בשנת 1948. באותה שנה היא גם עלתה לישראל עם משפחתה. שם המשפחה של סבתי לפני החתונה היה מלמד. השפה המדוברת בבית הוריה הייתה עברית.

סבתא סיפרה לי על זיכרון ילדות מפחיד מאוד, שהיא זוכרת. כאשר היא כמעט טבעה בים! היא נכנסה לים, ופתאום, היא נסחפה לתוך מערבולת. כשאחיה גילו זאת, הם רצו מהר לקרוא למציל שיוציא אותה מהמים ויציל אותה, אבל בהתחלה המציל לא האמין להם, הוא חשב שהם עובדים עליו, כי הוא לא ראה אותה. אבל אחרי דקה הוא ראה את הראש שלה עולה ויורד בתוך המים, ורק אז הוא נכנס למים במהירות להציל אותה ולעזור לה.

בילדותה המשחקים שהיא הייתה משחקת בהם היו: קלאס, חמש אבנים, מחנים, ארץ ושמים (בעיקר בחורף כי הרצפה הייתה רכה.) סבתא אהבה לקרוא ולאסוף בולים. היא אהבה גם את העוף שאימא שלה בישלה במרק, זה היה מאכל הילדות האהוב עליה.

היא חושבת, שהיא הייתה ילדה מאוד רגילה. אחיה הגדולים היו שובבים, והיא אהבה להיות איתם, אבל לא השתוללתי יחד איתם.

היו  לה תלתלים והשיער היה פזור. בגיל 12 חברה של  אחותה הגדולה סיפרה אותה קצוץ. היא מספרת, שהיא מאוד הצטערה על השיער היפה שהיה לה ונעלם.

סבתא יונה בצעירותה עם האחינית שלה

הזוית האישית

הנכדה הודיה: במהלך הריאיון גילינו, שיש לנו קווי דמיון חיצונים שווים. כשסבתא יונה הייתה בגיל שלי, בערך, היא הייתה רזה כמוני, עם צחוק מתגלגל ואוהבת ספורט. מצאנו גם קווי דמיון פנימיים: שסבתא ואני חכמות, זריזות וצנועות.