מאגר סיפורי מורשת

שמי רוני ערד ושם נעוריי הוא רוני הורביץ, נולדתי בצפון תל אביב בשנת 1945 בבית חולים אסותא ברחוב ז'בוטינסקי.

הוריי, אדית ואמיל, הם ילידי גרמניה שנישאו בעיר ברסלאו. הם הצליחו להתארגן לעלייה ארצה מגרמניה בשנת 1938, לפני המלחמה. סבתי מצד אבא שלי עלתה עם הוריי ארצה והם התגוררו בתל אביב, סבתי ודודתי מצד אמי עזבו את גרמניה לסין ואז היגרו לארה"ב.

ילדותי

למדתי בבית חינוך בצפון תל אביב וסיימתי תיכון עירוני ד'. בכל השנים האלו השתתפתי בפעילויות של התנועה המאוחדת. בסיום לימודי בתיכון בשנת 1963 התגייסתי לצבא עם גרעין הנח"ל, הקמנו את היאחזות הנח"ל בגרופית בערבה. לימים ההיאחזות הפכה להיות קיבוץ גרופית, את סיום השירות עשיתי עם חבריי לגרעין בקיבוץ עין גדי. עם שחרורי מצה"ל ב-1965 התחלתי את לימודי באוניברסיטה העברית בירושלים בעבודה סוציאלית. בשנת 1969 נישאתי לישי ז"ל. לאחר הנישואים גרנו בתל-אביב וב-1972 נולדה בתנו הבכורה ענת. ב-1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים ובעלי היה עם גדוד הצנחנים, הוא חצה בסירות גומי את תעלת סואץ, הם היו הכוח הראשון שעבר למצרים.

בשנת 1975 הצטרף עומרי למשפחה וב- 1980, כשאני בהריון מתקדם, נשלחנו עלי ידי משרד החקלאות לבנקוק שבתאילנד ושם נולד עידו. אחרי שנתיים מאתגרות בשליחות בתאילנד עברנו להתגורר ברעננה. בשנת 1984 התחלתי לעבוד כעובדת סוציאלית בקופת חולים מכבי. עבדתי כמנהלת השירות הסוציאלי במכבי כ-25 שנים. פרשתי לגמלאות ב-2013. שנה וחצי אחרי פרישתי, ישי בעלי חלה במחלת הסרטן. במהלך שנה וחצי של התמודדות עם ניתוח מסובך וטיפולים קשים, כל בני המשפחה שלנו – שלושת ילדיי, חתני רן וכלתי עדי  – התגייסו ועזרו לבעלי להילחם במחלה הקשה. לאחר שנה וחצי של מאבק במחלה ישי נפטר. לאחר פטירתו הקשרים המשפחתיים התחזקו עוד יותר. מאז שבעלי נפטר אני מבינה כמה הרבה כוח יש בתוך המשפחה שלנו וכמה חשובה לכידות המשפחה והיחסים הקרובים בין כולנו. מאז ומתמיד משפחתי הקרובה חשובה לי ביותר והחלום שלי הוא לרוות נחת מבני משפחתי ולצפות בהצלחתם, באושרם ובבריאותם.

הזוית האישית

יואב הנכד המתעד: היה לי מאוד מעניין לשמוע את הסיפור של סבתא שלי וגם של אחרים. אהבתי מאוד לשמוע את הסיפור של סבתא שלי והיה לי כיף מאוד כל התכנית הזו, היה זמן איכות מאוד מיוחד.

סבתא רוני: מפגשי תכנית הקשר הרב דורי היו בשבילי חוויה מעצימה. השיחות שלי עם יואב קירבו אותנו והיוו עבורנו הזדמנות לספר ולחזור לחוויות בעברי העשיר, כמו גם סקרנו אותי הסיפורים של משפחות בכיתה. כדאי להמשיך עם התכנית הנפלאה הזו.