מאגר סיפורי מורשת

שמי כיום הוא זוהר טל. שם משפחתי לפני העלייה היה  דרוויש. נולדתי בשנת 1941, בתאריך 6.10.1941, בעיראק. עליתי לארץ, בערך בגיל תשע, במבצע עזרא ונחמיה בשנת 1950.

מבצע עזרא ונחמיה

מבצע זה היה מבצע העלאת יהודי עיראק לארץ ישראל בשנות ה-50. הוא נקרא גם מבצע בבל או מבצע עולי בבל. החוק העיראקי אסר על היהודים לצאת מהמדינה, ורבים הצליחו לצאת מעיראק ולעלות לישראל, דרך איראן. המבצע החל באפריל 1950, לאחר שממשלת עיראק שינתה את החור ואיפשרה ליהודים לצאת מעיראק. מבצע זה תוכנן ובוצע על ידי ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית וארגון הג'וינט.

בצבא השם שלי היה זוהר מסרי. גם בעיראק, בעיר בגדאד, שמנו היה מסרי – הסבא שלי נולד במצרים, ושם הוא נקרא מסרי. להורים שלי קראו יוסף וסלימה וארץ מוצאם הוא עיראק. ההורים שלי התחתנו בשידוך, כפי שהיה מקובל ונהוג אז. אימי נהגה לרקום את השם שלנו על המצעים ואבא עבד כמחסנאי בבית חולים. נולדתי בתקופה שהיו פרעות בעיראק, פרעות אלה נקראו בשם פרהוד, הייתי בבטן שאמי בתקופת הפרעות.

כשהגעתי לארץ הייתי בן תשע, אני זוכר שזה היה בחורף וכל המשפחה שלנו נשלחה לפרדסיה, ליד נתניה. זה היה חורף מאוד קשה. המעברה הייתה מלאה בבוץ וכל החפצים של המשפחה נרטבו, כי הם היו בתוך האוהל, שהיה מלא במים. זו הייתה תקופה קשה. בזיכרונותיי מהמעברה, אני זוכר שהיה מאוד משעמם, כי לא היו משחקים ולא היה בית ספר. בגלל החורף הקשה, ראש הממשלה, דוד בן גוריון, החליט לשלוח את הילדים של העולים, למחנות הצבא כדי שיוכלו לישון בבתים.

תקופת מעברה שהייתה מאוד קשה, אך עזרה לי ללמוד להתמודד עם קשיים. מוסר השכל מתקופה זו שקושי יכול לפתח חוסן נפשי וגופני!

החפץ היקר לי

קופסת התכשיטים והתרופות: כשאני הייתי נער קיבלתי אותה במתנה שמרתי את החפץ במגירת שולחן העבודה שלי. החפץ נשמר בידי מאז תקופת הנערות החפץ קטן, עגול, עשוי ממתכת ופלסטיק. הקופסה מיועדת לשמירה של תכשיטים עדינים  או תרופות. הקופסה מיוצרת על ידי חברה לייצור ושיווק של שוקולד יוקרתי בשם מוצרט על שם המלחין מוצרט. הבאתי את החפץ מכיוון שזה חפץ יקר יפה וקטן ואפשר לתת אותו כמתנה.

התמונה היפה של סבא וסבתא בצעירותם

התמונה צולמה באוקטובר 1960 בחוף הים באשקלון בישראל. אני למדתי שהם היו זוג עוד לפני הצבא. זו הייתה תקופה שקטה ויפה והאווירה הייתה נעימה. והם הרגישו בעולם של תקווה לאהבה.

סבא וסבתא שלי הצטלמו כשהם היו חברים וחשבו על העתיד שהיה טוב, לפי התמונה, הם אמרו "אנחנו אוהבים זה את זה" ואחרי שהצטלמו, הם אמרו "אנחנו רוצים להיות ביחד". חבר של סבא צילם את התמונה הזו. סבא וסבתא התחילו להיות חברים, הם נפגשו והיו חברים לפני שהתמונה צולמה וסבא ביקש חיבוק ואחרי התמונה הם התנשקו.

סבא וסבתא בצעירותם

הזוית האישית

יונתן: סיכום היה ממש כיף לעבוד ביחד. היה לי כיף במיוחד להיפגש עם סבא כי הוא גר רחוק.