מאגר סיפורי מורשת

מטבע הדברים שדברי הפתיחה בנושא שעניינו הקשר שבין נכדה לסבא יעסקו בסבא ובנכדה. אך (לפחות או גם) בכתיבה זו יש השפעה ישירה בין הסבא להוריו, סבא רבא יעקב וסבתא רבתא חנה, ולכן נפתח בסיפור עליהם.

סבא רבא יעקב וסבתא רבתא חנה התחתנו בפולין ב-1933. הם השתייכו למשפחות חרדיות שהתגוררו בסטארכוביץ-ויז'רבניק שבפולין. למרות התנגדות המשפחות, שנה אחרי החתונה הם עלו לארץ ישראל (שאז נקראה פלסתינה). הם התגוררו בדירת חדר בשכונת התקווה שבתל אביב, בחצר משותפת שהתגוררו בה גם ערבים. הם היו חלוצים בארץ ישראל כשעוד לא הייתה מדינה, כשהבריטים שלטו בה והערבים שהתגוררו בה התנכלו ליהודים.

סבא רבא יעקב וסבתא רבתא חנה לאחר עלייתם לארץ ישראל בשנת 1934

סבא יוסי (הקטן מבין ארבעה ילדים, נולד בבית החולים הדסה בתל אביב) סיפר לי כי שאל את אביו, סבא רבא יעקב, למה עלו לישראל במצב הזה. התשובה שקיבל סבא יוסי מאביו, סבא רבא יעקב, הייתה: "המצב לא הריח לי טוב". שנה לפני כן עלו הנאצים לשלטון בגרמניה והחלו שם גזרות על היהודים. לכן, לפני שסבא רבא יעקב התחתן עם סבתא רבתא חנה, היה לו תנאי: עולים לישראל מיד אחרי החתונה. בשנת 1939 כבשו הנאצים את פולין והחלו הגזרות על יהודי פולין ובהמשך הובלתם להשמדה. למעשה, תחושתו של סבה רבא יעקב הפכה לנבואה שהגשימה את עצמה.

סבא יוסי בצעירותו

סבא יוסי בעת לימודיו בישיבה התיכונית

דור המשך לחלוציות (והפעם בשומרון)

החלוציות שפעמה בסבא יוסי השתלבה גם בחיי הנישואים שלו עם סבתא רחל, שההיכרות ביניהם הייתה עוד כשהיו חיילים. הם נישאו בחנוכה 1973 במהלך מלחמת יום הכיפורים שארכה כ- 18 יום. בשנים של אותה תקופה, חברים ומכרים אף הם פעלו כחלוצים שהקימו יישובים ביהודה, שומרון ועזה ונושא ההתיישבות בארץ ישראל השלמה היה נושא שהעסיק את סבא וסבתא. פינוי העיר ימית בסיני לאחר הסכם השלום עם מצרים, הריסתה בשנת 1982 והגליית תושביה, הותירו רושם עז על סבא יוסי וסבתא רחל – והרצון לעשות מעשה חלוצי "תפס תאוצה".

בשנת 1983 הם עזבו את הנוחיות של העיר בה גרו (רמת גן) עם שני ילדיהם – אבי אלון ודודתי שרית – ועברו לשומרון למגורים באשקובית קטנה ביישוב נווה צוף (חלמיש) שעלה על הקרקע מעט לפני כן. ביישוב זה נולדו שני דודי הנוספים – אביחי ודורית. הנסיעה מנווה צוף לביקורי המשפחה ולמקומות העבודה של סבא יוסי וסבתא רחל לא הייתה בטוחה תמיד, ולא פעם נחשפה המשפחה לסכנות מצד מחבלים שגרו באזור. בנווה צוף סבא יוסי (כמו גם סבתא רחל) התנדב למשימות רבות, וסייע להרחבת היישוב ולקליטת משפחות חדשות.

סגירת מעגל חלוצי

המעשה החלוצי / ההתיישבותי הזה היה בשביל סבא רבא יעקב סגירת מעגל. הוא מאד אהב לבוא לנווה צוף ומאד התגאה בבנו ובכלתו על חלוציות זו. ההרגשה של סבא יוסי וסבתא רחל הייתה שגם הם הגשימו את חלומם החלוצי של סבא רבא וסבתא רבתא, יעקב וחנה, לעלות לארץ ולהתיישב בה.

עבודה ושליחות בשירות המדינה

עוד לפני המגורים בנווה צוף וגם לאחריה עד שפרש גמלאות, עבד סבא יוסי 41 שנה בשירות המדינה וראה בעבודה גם חלוציות וגם שליחות. משרד מבקר המדינה היה משרד קטן (פחות מ-300 עובדים) שתפקידו לערוך ביקורות במשרדי ממשלה ובמוסדות ציבוריים ברחבי הארץ. המשרד גייס עובדים למשימות ביקורת חדשות וסבא יוסי נענה לאתגר. הוא התקבל לעבוד באגף חדש שהוקם ועסק בביקורת בתחום הבריאות: משרד הבריאות, מד"א, קופות החולים. סבא יוסי היה גאה בתרומה שלו לתיקון ליקויים שאותם העלה במהלך עבודתו. חלקם נפתרו או שופרו, גם בעזרת דיונים שבהם השתתף בכנסת בוועדה לביקורת המדינה שדנה בליקויים שנכתבו בדוחות מבקר המדינה. סבא יוסי למד מטעם העבודה תואר שני במנהל ציבורי באוניברסיטת בן גוריון. הוא קיבל תעודות הוקרה ושני פרסי הצטיינות על מסירותו לעבודה.

המשפחה המורחבת

פריט משפחתי

התבקשנו להציג פריט מיוחד אשר קשור לקשר הרב דורי ובעצם למשפחה. כאמור, סבא רבא יעקב וסבתא רבתא חנה, כשעלו לארץ ישראל בשנת 1934 הביאו עימם הגדה של פסח. ההגדה הודפסה בוינה בשנת 1930 בשפה העברית עם תרגום לפולנית. להגדה, שעליה כתמי יין אותנטיים, מלאו השנה 92 שנים. אנו מניחים את ההגדה על שולחן ליל הסדר בכל שנה כדי שכל בני המשפחה יראו אותה, יעיינו בה ויתרשמו מהפריט שמקשר בין המשפחה של ימינו לבין המשפחה המורחבת שרובה הגדול נספה בשואה.

מעיין עם סבא יוסי מחזיקים את תמונת סבא רבא וסבתא רבתא יעקב וחנה ואת ההגדה שהביאו מפולין

כריכת ההגדה שהובאה מפולין

דף מתוך ההגדה

זכרון עד – שמי המלא מעיין חנה על שם סבתה רבתא חנה. גם אחי הבכור תומר יעקב נקרא ע"ש סבא רבא יעקב. זכינו שהורינו בחרו להנציח את זכרם ואת פועלם בקריאת שמנו לזכרם.

הזוית האישית

מעיין: הבנתי שההתנהגות החלוצית של ההורים של סבא השפיעה עליו מאד, ואף הוא יחד עם סבתא רחל התיישבו כחלוצים בשומרון. בחנוכה האחרון חגגנו לסבא יום הולדת 70 ואני מאחלת לסבא וסבתא בריאות ונחת מכל הנכדים.

סבא יוסי: הסקרנות של נכדה כבת 12 בסיפורי המשפחה מימים ימימה (מתחילת המאה ה-19), מפתיעה. מאחל למעיין הצלחה בלימודים, ושתמיד תהיה מוקפת במשפחה חמה ואוהבת.