מאגר סיפורי מורשת

סבא רבא שלי יצחק גדליה קדמון (קויפמן; 6 באוקטובר 1910 – 3 באפריל 1978) היה ממייסדי כפר הרא"ה ומזכירו הראשון ומי שהוגדר כ"מוכתר הכפר", מראשי איגוד המושבים של הפועל המזרחי במשך 40 שנה, וממקימי המושבים של הפועל המזרחי בחבל לכיש. סבא רבא שלי כיהן כמנהל מחלקת הקליטה של הפועל המזרחי בשנים 1950 עד 1954 ושל המפד"ל בשנים 1970–1976. הוא היה איש מחלקת החינוך של האיגוד בשנים 1960–1967, וראש המרכז לתפוצות של משרד העלייה והקליטה בשנים 1967–1970.

סבא רבא שלי נולד בג' תשרי ה'תרע"א, 6 באוקטובר 1910 למנחם-עמנואל והנדלה-הנכן קופמן בשטוטגרט, גרמניה. הוא למד בבית הספר הריאלי בפרנקפורט על שם שמשון רפאל הירש. בשנים 1925–1928 למד בישיבה הגבוהה בטירנוי, סלובקיה. בשנים 1928–1933 למד סבא רבא שלי לימודי מסחר, השתלם בבית מסחר לטקסטיל והחל בפעילות בתנועת הנוער הדתי "עזרא" ובברית החלוצים הדתיים.

עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 עלה יצחק ארצה  ב-1934, הצטרף למייסדי כפר הרא"ה והיה למזכיר הראשון (מוכתר) ולחבר המושב עד פטירתו. סבא רבא שלי נישא בשבט ה'תרצ"ו (1936) לשושנה (רוז) לבית בסרגליק, ונולדו להם חמישה ילדים. סבא רבא שלי גוייס לעבודה במרכז החקלאי של הפועל המזרחי בתחילת שנות ה-40. הוא הוביל את הקמת מושב תקומה במסגרת עליית 11 הנקודות לנגב. עם הקמת חבל לכיש בראשות לובה אליאב, עבד סבא רבא שלי לצדו מטעם איגוד המושבים של הפועל המזרחי בהקמת מושבים, יישובים כפריים ומרכז כפרי, מועצה אזורית שפיר ומועצה אזורית שדות נגב של היום.

כך אמר עליו לובה אליאב: "ימינו המשותפים בחבל לכיש מהווים פרק היסטורי שלא יישכח… מדברי ימי ישראל". באופן מיוחד היה סבא רבא שלי מעורב בהקמת כפר מימון, שאליו כיוון תגבורת משמעותית של בני דור הבנים הראשון בכפר הרא"ה כולל בניו חגי ורפי סבא שלי. בימים אלו ממשיכים את דרכו שלושה מנכדיו, שעדיין מתגוררים בכפר הרא"ה.

סבא רבא שלי היה ראש מחלקת הקליטה של הפועל המזרחי בשנים 1950–1954, שנות העלייה ההמונית של עולים מאירופה ומארצות ערב. בשנת 1955 נשלח על ידי הברית העולמית של תורה ועבודה להיות שליח הפועל המזרחי בצפון אפריקה לצידו של חיים מויאל. במסגרת זו היה מעורב בפרשת דמנאת, ובמכתבים מצפון אפריקה עודד את חבריו לתנועה להיאבק על זכותם של אנשי דמנאת להגיע למושבים הדתיים של הפועל המזרחי. באמצע שנות ה-50 השתחררו מרוקו ותוניסיה משלטון הצרפתים, ובאלג'יריה החל מאבק דמים לשחרור מעול צרפת. בשנת 1957 נשלח סבא רבא שלי על ידי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים לצפון אפריקה במסווה של איש עסקים גרמני כדי לארגן עליית יהודים לארץ, ובאותו זמן שינה את שמו מקוממן לקדמון, כפי שעשו רבים שהצטרפו לשורות 'המשרד'.

סבא רבא שלי היה גם מעורב ביסוד מושב יד רמב"ם על ידי עולים מהמעמד הבינוני מאזור העיר פאס במרוקו וליווה את המתיישבים אחר כך במשך שנים. בין השנים 1967–1970 היה סבא רבא שלי ראש המרכז לתפוצות של משרד העלייה והקליטה, סייר מטעם המשרד באירופה וארגן קליטה של תלמידים דתיים וחרדים מחוץ לישראל במוסדות ובישיבות בארץ, כולל בישיבת ההסדר כרם דיבנה ובישיבת איתרי החרדית.

עם תחילת גל העלייה מברית המועצות בשנות ה-70, מונה סבא רבא שלי לראש מחלקת העלייה של המפד"ל בשנים 1970–1976. הוא היה פעיל בקליטתם הפיזית והרוחנית של עולי גאורגיה ובוכרה, אשר שמרו על המסורת היהודית במהלך כל שנות השלטון הקומוניסטי. פעילותו החינוכית של סבא רבא שלי החלה בעיצוב מערכת החינוך בכפר הרא"ה, תוך שילוב ילדי משפחות דתיות ומסורתיות מהמושבים השכנים.

בהמשך פעל סבא רבא שלי להקמת בתי ספר אזוריים בהתיישבות החדשה בחבל לכיש ודחף לאינטגרציה של יישובים שכנים, תוך התגברות על הגיוון העדתי והרקע ההתיישבותי השונה של המושבים והקיבוצים של התנועה. סבא רבא שלי הטיף להקמת השירות הלאומי לבנות כדי שייתן מענה למחסור בגננות בהתיישבות החדשה.

בשנים 1960–1967 היה סבא רבא שלי איש מחלקת החינוך של איגוד המושבים של הפועל המזרחי. הוא פעל להקמת ישיבות ואולפנות בני עקיבא במושבי איגוד המושבים, כפר מימון, כפר פינס, צפריה ואבן שמואל. סבא רבא שלי גייס תרומה גדולה של בישוף אזור אאוגסברג, גרמניה, יוזף שטימפלה, לפיתוח מרכז תיכון תורני מקצועי במרכז שפירא. קבלת תרומה זו הייתה שנויה במחלוקת בראשית היחסים המתחדשים עם "גרמניה אחרת", אך זכתה בתמיכתו הנמרצת של ראש המועצה האזורית שפיר משה מושקוביץ. סבא רבא שלי עודד את הקמת הישיבה החקלאית בכפר הרא"ה ב-1953 ולאחר הקמתה סייע לראש הישיבה הרב שלמה צוקרמן לשאת בעול המנהלה. סבא רבא שלי אף ערך את ידיעון איגוד המושבים, 'מענית' בשמו המאוחר, במקביל לנתן גרדי ולאחריו.

מפרי עטו של סבא רבא שלי יצאה חוברת על המושב הדתי המפרטת הן את האידאולוגיה והן את המעשה במושב הדתי. בנוסף, כתב סבא רבא שלי חוברת הנצחה לנופלים מבני המושבים

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית התקיימה בבית הספר היסודי מעלה מכמש, התשפ"ב 2022, בהנחיית המורה המובילה טובה דהרי.