מאגר סיפורי מורשת

שלום, קוראים לי שושי בר-און. שם משפחתי לפני הנישואים היה סייג. נולדתי בישראל בעיר ירושלים בשנת 1951. אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדתי דרור, יחד אנו מעלות סיפור על חיי אל מאגר המורשת של התכנית.

ההורים שלי עלו לארץ מעיראק בשנת 1950, בגלל שסבא שלי היה ציוני ורצה לעלות לישראל. הם גרו בקיבוץ דורות בנגב, שם נולדה אחותי חני. אחרי שנה עברו מהמעברה לטירת הכרמל, שם אני נולדתי. באותה העת, אבא שלי התחיל לעבוד במשטרה. בזמן שאבא שלי עבד במשטרה עברנו לבית של המשטרה ושם ונולדו עוד שני אחיי, יעקב ולאה (אחותי הקטנה), בבית הזה גרה גם סבתא שלי.

למדתי בבית ספר יסודי בחיפה וכאשר עברנו לגור בקריית מוצקין למדתי בתיכון מוצקין. בהמשך למדתי באוניברסיטת בחיפה. המקצוע שהכי אהבתי ביסודי היה כלכלת בית, שזה איך לבשל ותזונה נכונה והמקצוע שהכי אהבתי באוניברסיטה היה מקרא.

בצבא שירתי במשמר הגבול והייתי ראש הלשכה של מפקד משמר הגבול בצפון, זה אומר שהייתי מנהלת למפקד משמר הגבול בצפון את כל לוח הזמנים שלו. הלשכה היתה ממוקמת בג'נין שבשטחים.

החלומות שלי היו להיות אימא ולהיות מורה, והגשמתי את זה. החלום שלא הגשמתי ואני מקווה שיהיה לי כוח להרים, הוא בית ספר לנוער ולסטודנטים.

התחתנתי בגיל 20 עם יוסי. גרנו בקריית חיים כאשר יודי הבן הבכור שלי נולד שם ב-1974. אחרי שנה, כשסיימתי ללמוד הוראה, עברנו לגור בעין המפרץ, שם נולדו התאומים תומר (אבא של דרור) ועופרה (דודה של דרור). לאחר מכן עברנו לקריית מוצקין. מקריית מוצקין עברנו לקריית חיים, שם נולדו התאומות עינת ומעיין (דודות של דרור). באותה העת סיימתי תואר שני באוניברסיטת חיפה והמשכתי ללמד. מקריית חיים עברנו לקריית טבעון, שם בנינו את הבית ליד סמינר אורנים. בתקופה הזאת סיימתי את הדוקטורט שלי.

הילדים גדלו והתגייסו לצבא. לבעלי לשעבר (סבא של דרור) היה עסק של ניקיון ומחסן של גלידות, והבנים תומר ויודי עזרו גם בניקיון וגם בגלידות. כל הילדים היו ספורטאים בהרבה תחומים שונים,  כמו כדורגל, שחייה, ריצה, בלט ועוד. גם היום הנכדים ממשיכים לעסוק בספורט ובתחומי עניין שונים: נגינה, ריקוד, שחייה, תפירה, אומנות, שירה ועוד.

במהלך השנים טיילנו הרבה בעולם, במדינות רחוקות ומיוחדות, למשל באינדונזיה (עם תומר אבא של דרור), בארצות הברית ובאפריקה, בשארם א- שייח עם כל המשפחה, ועוד.

כיום אני גרה בקיבוץ הסוללים עם אהרון בן הזוג שלי ומאמנת לחיים, מרצה במשרד החינוך ועושה השתלמויות לאנשי חינוך בבתי ספר – איך לשפר את העבודה עם התלמידים. וכמובן שמבלה עם הילדים שלי והנכדים שלי, ויחד אנו חוגגים אירועים מיוחדים וחגים ושבתות.

דרור הנכדה מוסיפה: החלום שלי הוא לדבר אנגלית ולהשתמש בזה כשאטייל בעולם. אני מאמינה שאגשים את החלום הזה. בנוסף, אני רוצה להמשיך לעשות ספורט. זה משהו שאני מאוד אוהבת ומאוד נהנית ממנו. אני אוהבת את החלום של סבתא שהיא רוצה להקים בית ספר לאימון ולהעצמה ללומדים.

הזוית האישית

דרור הנכדה המתעדת: תכנית הקשר הרב דורי היא חוויה יוצאת דופן והיה לי ממש מעניין. למדתי על סבתא המון דברים שלא ידעתי. אהבתי שיכולתי להיפגש איתה הרבה, כי היא גרה רחוק ולא תמיד יוצא לנו לבלות ביחד. סבתא הגיעה לכל המפגשים וכל כך שמחתי, כי זה לא מובן מאליו. היה לי מעניין לשמוע אל החלומות של סבתא – אלה שהגשימה וגם אלה שהיא רוצה עוד להגשים, למדתי על צדדים אחרים שלה שלא הכרתי. ואפילו קבענו להיפגש במהרה.

סבתא שושי: זו הייתה חוויה יוצאת דופן והזדמנות להיות יחד עם דרור, להקשיב לחלומות שלה, לספר לה על קורות חיי, לחדש לה דברים שדרור לא ידעה ולהזכיר דברים שהיא ידעה, שמחתי להקשיב לחוכמתה של דרור וההומור שלה, ונהניתי מהחום הרב בו היא קיבלה את פניי. פשוט נכדה ענקית.