מאגר סיפורי מורשת

שמי מיכל, נולדתי ב-18 לספטמבר ב-1950, בבית החולים הסקוטי בטבריה. באותה תקופה הורי התגוררו במושבה מנחמיה בעמק בית שאן, במסגרת גרעין של חיילים משוחררים מהצבא הבריטי, הבריגדה.

כשהייתי בת חצי שנה, הורי התיישבו במושב אביגדור שנקרא אז יע"ל – יחידות עבריות לתובלה. את הבתים של המושב הקימו חברי הגרעין שהיו חלוצים. הרחוב בו התגוררתי נקרא רחוב החלוץ, והיה הראשון במושב. מאז גדלתי תמיד בתחושה שיש לי יעוד להסתכל קדימה, לראות את הנולד.

הילדות במושב זכורה לי כתקופה יפה. אמנם החיים היו פשוטים וחיינו בצניעות, הורי היו עסוקים בהקמת המשק, ולמדנו להיות עצמאיים ומועילים מגיל צעיר. ערך העבודה, ההתמדה והחריצות היו ערכים מובילים בביתנו, משהו שמלווה אותי עד היום.

למדתי בבית הספר היסודי מבואות, הדגש היה על ספורט, מוזיקה, וטבע בנוסף ללמידה רגילה. עבורי בית הספר היה מקום נחמה, קבלנו יחס טוב מהמורים, המון תשומת לב, בעוד שבבית להורים לא היה זמן עבורנו.

בתקופת התיכון עזרתי הרבה מאוד בעבודות המשק, הייתי קמה בבוקר מוקדם לחליבה, ורוכבת באופניים לבית הספר. הלמודים לא היו העיקר, החברה הייתה חשובה לא פחות. למרות זאת המורים דחפו אותנו ללמוד לבגרויות והצלחתי לסיים תיכון עם תעודת בגרות שעזרה לי להתקדם בחיים.

בסיום התיכון נרשמתי לבית ספר לאחיות "הדסה עין-כרם" בירושלים, דחיתי את הגיוס לצבא מפני שהמדינה הייתה זקוקה לאחיות. זוהי הייתה ההחלטה הראשונה שהשפיעה על חיי. במשך שלוש שנות למוד ועבודה במחלקות בית החולים, טיפלתי באנשים חולים, חיילים פצועים בתקופת מלחמת ההתשה, זו הייתה התנסות קשה כנערה צעירה. הדבר הטוב שקרה לי בתוך כל הדבר הזה הוא שפגשתי במחלקה האורטופדית את נתן, בעלי כיום, שהיה שם כחייל פצוע.

בסיום לימודי הרפואה הייתי אמורה להתגייס לחיל הרפואה ולהפוך לקצינה. עמדה בפני החלטה גורלית, לבחור באהבה ולהקים משפחה או להתגייס לצבא ולממש את יכולתי המקצועית ברפואה. בחרתי להתחתן ולהקים משפחה, זה המסלול שנווט לי את חיי.

הקמתי משפחה לתפארת, נולדו לי ארבעה ילדים ויש לי כיום שנים עשר נכדים. גילי היא הנכדה העשירית שלי ובחופשות הקיץ היא מגיעה לכרם ולבוסתן לעבוד אתנו וזה גורם לנו לאושר רב. בנוסף לכך הגשמתי את חלומותיי במקביל להקמת המשפחה וגידול הילדים.

החלומות שהגשמתי, להקים משפחה גדולה, לחיות במושב להיות חקלאית ולהקים בוסתן פירות אקזוטיים, להיות מיילדת, ללמוד רפואה סינית, לנסוע לסין ולהרצות בפני מיילדות סיניות.

הבוסתן הוא פרויקט משותף שלי ושל נתן בעלי, יש לנו למה לקום כל בוקר, אנו קמים מוקדם לעבודה בבוסתן, קטיף פירות העונה, גיזום עצי פרי וגפנים. בבוסתן יש 70 מינים של פירות, העיקריים שבהם, ענבי מאכל, תאנים, אבוקדו, פסיפלורה, פיטאיה, פפאיה, פטל, ליצ'י, קיווי, זיתים, מגוון פירות הדר וגרגר פנמה.

הזוית האישית

סבתא מיכל: שמחתי להזדמנות להיות עם גילי בתכנית, ולהכיר בה צד חדש. למרות שאנחנו גרות קרוב זה קירב אותנו. היה לי מאד כיף להכיר לה את הסיפור שלי ולעבוד אתה ביחד. גילי: אני נהניתי בתוכנית הקשר הרב דורי, למדתי מסבתא דברים חדשים ומעניינים על חייה, גיליתי על ספורים של אחרים וכל אחד היה שונה וייחודי, התוכנית קרבה בינינו והעבודה הייתה מהנה.