מאגר סיפורי מורשת

שמי לילי רויזין ואני בת שישים ותשע, אני גרה בעפולה, נולדתי בעיר אודסה שבאוקראינה.

עליתי לארץ בשנת 1996 .לפני שעליתי עבדתי בתור מהנדסת בחברה מצליחה. אני נשואה ליעקב, ויש לנו שני ילדים אחד אבא של נועם, גרישה, והשני אלכס שהוא לא נשוי וגדול מגרישה בשנתיים. אני בעבודתי מורה לאנגלית בבית ספר בעפולה.

הילדות באודסה הייתה מעניינת, וגדלתי כבת יחידה לשני הורים. הדבר שהכי אהבתי באודסה הוא את הים שהיה כחול ויפה. באודסה היתה סביב בתינו חצר גדולה, היו בתי קומות וגם חצר משותפת, בחצר הזו היו הרבה ילדים והיינו משחקים כולם מחבואים וקלס.

כשעליתי לארץ הייתי בת ארבעים ושתיים. עלינו לעיר באר שבע, וגרנו שם כשנה, בהמשך עברנו לעפולה בעקבות עבודתו של יעקב (סבא של נועם)ושם נשארנו עד היום. העלייה לארץ בגיל מבוגר אינה פשוטה ולוקח זמן להסתגל ולהתאקלם.

במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, הילדים התבקשו לברר עם הסבים על מספר נושאים. נכדי נועם בן העשר לומד בכיתה ה' וראיין אותי על הנושאים הבאים:

תרופות סבתא

התרופה מורכבת מדבש, לימון וג'ינג'ר. התרופה שלנו מיועדת לטיפול במערכת החיסון. אנחנו משתמשים בה המון, התרופה תמיד עזרה לנו. הייתה תקופה שהשתמשו בה המון התקופה הייתה בתקופה קשה מאוד כשכולם חלו, וכל יום היינו משתמשים בה.

שחזור תמונה

התמונה צולמה בשנת 1988  בהרי קווקז. אני, בעלי ושני ילדינו טיילנו בהרים. הסיפור שאני רוצה לדבר עליו הוא סיפור על מגבעת ישנה, שלקחנו לטיול. במגבעת הכנו תה ודייסה. בטיול ירד שלג מטורף, והיה קשה מאוד ללכת, אז החלטנו להכין תה ודייסה. התה והדייסה חיממו אותנו והצלחנו לסיים את המסלול.

הזווית האישית

סבתא לילי: המפגשים היו מאוד מרגשים ולמדתי הרבה דברים על נועם. היה לי כיף לעשות פעילויות ביחד, אבל הכי מעניין היה לדבר על הטיול שורשים ולתכנן אותו. ותודה רבה לרויטל שעשתה עבודה מדהימה.

נועם: היה כייף בפרויקט ובעיקר להיות עם סבתא, ולהקשיב לסיפוריה המעניינים.