מאגר סיפורי מורשת

שמי גפן קרה, אני משתתפת השנה בתוכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי יהודית איתן. במפגשים שמעתי ממנה סיפורים רבים ובחרנו לתעד אחד מהם. סבתא יהודית נולדה בשנת 1947, לבית משפחת גנט בעתלית.

סבתא יהודית מספרת לגפן

כשהייתי בת עשר גרתי בעיר חולון, באותו זמן הייתה בארץ מלחמה שנקראה "מבצע קדש". מלחמה זו נקראה גם מלחמת סיני. זו הייתה מלחמה קצרה בה נכנס צה"ל לחצי האי סיני וכבש אותו, אולם השטח  הוחזר אחרי המלחמה בלחץ של ארצות הברית. בזמן המלחמה, בבית הספר ראיתי את חיילות שבאו לשמור עלינו. הן הגיעו באו במשאית שהיו בה ארבע שורות של מושבים. כשהן ירדו הן קפצו מהמשאית אחת אחת לפי הסדר ואני חשבתי – איזה גיבורות הן! הבטחתי לעצמי כשאגדל גם אני אהיה חיילת כמותן.

ואכן לאחר סיום לימודיי, כאשר הגיעה הזמן שבו אפשר להתגייס, התגייסתי לחיל הנח"ל. נח"ל – ראשי תיבות: נוער חלוצי לוחם. חיל הנח"ל  בצה"ל היה מורכב מקבוצות של גרעיני התנועות וארגוני נוער. שיצאו לשרת יחד כקבוצה ביישובים, קיבוצים ובהתנחלויות. לכל "גרעין" היה קיבוץ יעד איליו הוא היה שייך – הקיבוץ שלנו היה "טירת צבי", הנמצא בעמק בית שאן, הוא שייך למועצה אזורית עמק המעיינות. חלק מהשירות שלנו עשינו בקיבוץ וחלק מהשירות היינו בהיאחזות נח"ל "מעלה גלבוע".

היאחזות הנח"ל מעלה הגלבוע

נפלה בזכות הגרעין שלי ל"הקים" יישוב חדש שנקרא היאחזות במעלה הגלבוע. אכן ההיאחזות הזו הפכה בהמשך לקיבוץ מעלה גלבוע. זה התחיל כהיאחזות נח"ל בתאריך 29 בנובמבר 1962. בעת ההקמה הייתה מחלוקת על שם המקום. בחיל הנח"ל  קראו למקום "מצפור הגלבוע", בעוד יוסף ויץ קרא לו "מעלה גלבוע". בשנת 1968 התאזרח היישוב ועברו לגור בו אנשי הקיבוץ הדתי.

השירות בצבא היה עבורי חשוב מאוד, והגשמתי את חלומי, כי אני רואה בזאת את תרומתנו והכל למען ארץ ישראל.

 סבא וסבתא איתי בילדותי

הזוית האישית

גפן: היה לי נעים לשמוע את סיפורי סבתא שלי, לשמוע על תקופת השירות הצבאי שלה ולמדתי על הגשמת החלומות של סבתא שלי. זה היה ממש נחמד.