מאגר סיפורי מורשת

סבתא נולדה לפני שבעים ולוש שנה, בורשה בירת פולין, ילדה שניה להוריה.

המשפחה התגוררה יחד עם סבא וסבתא של אמא, בדירה קטנה  והיתה להם מטפלת ועובדת משק בית שגרה במטבח. בזכרון של סבתא החיים בורשה היו מלאי זיכרונות טובים, הוריה עבדו במשרות מכובדות באוניברסיטה ובמערכת עיתון.

בקיץ ובחורף המשפחה יצאה לחופשות ארוכות בכפר ובהרים. בימי ראשון נסעו לטיולים עם רכב השרות של אבא שלה, ונפגשו עם חברים רבים וילדיהם בפארקים ובבתי קפה בעיר. הם גם הרבו ללכת לתיאטרון ילדים וסרטים. והחיים נראו לסבתא נפלאים.

בגיל שבע ההורים של סבתא הודיעו לה לפתע שהם נוסעים לחו"ל, למדינה שנקראת ישראל. כילדה בת שבע סבתא שמחה שנוסעים לטיול משפחתי ולא ממש הבינה מה זה אומר לעזוב מקום מוכר, אהוב ונוח, ולהיפרד מסבא וסבתא שלה שנשארו שם. סבתא לא ידעה שהם יהודים ומה משמעות העניין.

בארץ הקליטה היתה קשה מאוד, מלווה בתחושת זרות וחוסר שייכות. בתחילה הם נקלטו בקיבוץ בית השיטה, שם ההורים היו באולפן והילדים שולבו בבית הילדים בלינה משותפת. סבתא לא הבינה למה מפרידים אותה מההורים והיא צריכה לשהות בבית הילדים, והתביישה למשל להתרחץ ערומה עם כל ילדי הכיתה, כפי שהיה נהוג אז בקיבוץ, היא לא הבינה את שפתם והתגעגעה מאוד לחייה הקודמים.

אחרי חצי שנה המשפחה עברה לבת -ים, סבתא נקלטה בכתה ב'. היה לה קשה ללמוד, וההורים לא יכלו לעזור. ילדי הכתה קבלו אותה נהדר, "מלכת הכיתה" התנדבה לעזור לה בלימודים והן הפכו לחברות נפש עד היום. ההורים שלה עבדו קשה וחיו בצמצום רב.

סבתא לאט לאט הסתגלה לחיים בארץ והשתלבה היטב בחברת הילדים. סיימה לימודי תיכון ואוניברסיטה, הקימה משפחה, ילדה שלשה ילדים והיא סבתא לשמונה נכדים.

סבתא חולמת לשתף את ילדיה ונכדיה בחיי ילדותה בורשה ובבת -ים. היא מקווה לארגן טיול לבת-ים, להכיר את שכונת מגוריה, בתי הספר, תנועת הנוער, מקומות הבילוי ולהעביר את התחושה של החיים פעם, שהיה להם הרבה פחות, והם הרגישו שיש להם המון. להראות את השינוי העצום שחל בעיר הקטנה בה גדלה ולאיזה כרך גדול היא הפכה.

התוכנית השניה היא לארגן טיול שורשים  לפולין ולהכיר את החיים שם. סבתא מרגישה שחשוב לספר את סיפור המשפחה בדורות הקודמים, וכך להכיר ולהבין  את השורשים של המשפחה,  ולמה כך כך חשוב לחיות במדינה שמרגישים שייכות אליה, מבינים היטב את השפה, המנטליות, מכירים את ההיסטוריה ולדעת שאין לנו ארץ אחרת.

הזווית האישית

לירון וסבתא חנה: זאת הייתה חוויה מיוחדת לשתינו, הזדמנות לדבר על נושאים שלא דיברנו עליהם בעבר. היה לנו נעים מאוד ומרגש.