מאגר סיפורי מורשת

שמי ציפורה סבג נולדתי ב1949 בחדרה.

שם משפחתי הקודם היה הילזנרט. נולדתי בארץ, והורי הם ניצולי שואה, שנישאו בגרמניה בסיום המלחמה, ועלו ארצה בשנת 1949.

הם הגיעו לחדרה למעברת אוהלים, ושם נולדתי בבית תינוקות, שבו שהיתי כחצי שנה, עד שקיבלנו דירה בקרית-ים. גדלתי והתחנכתי בגן, בבית ספר יסודי, ובתיכון בקרית-ים, ועשיתי את לימודי ההוראה באוניברסיטת חיפה כעתודאית.

בשנת 1969 נישאתי ונולדו לנו שלושה ילדים . 

 סיפור חיי הוא חלומו של אבי, שביקש ממני להגשימו . 

אבי נולד בפולין למשפחה מרובת ילדים, כאשר אחות אחת הייתה אהובת נפשו, והיא רצתה ללמוד הוראה, אך בזמנו ליהודים היה קשה להתקבל ללימודים, וגם כסף לא היה. אבי התנדב בתור נער צעיר לנסוע להונגריה, לעבוד שם ולשלוח כסף לאחותו .

כעבור שנתיים חזר לעיירה אך, לא מצא זכר, לא למשפחה ולא לעיירה, כאשר הדבר היחיד שנשאר לו זו תמונה של אחותו. הודות לאחותו, הוא נשאר בחיים. מאז הוא התגלגל במלחמה לבדו בצבא הרוסי, כאשר התחזה לגוי עד סוף המלחמה.

 כשעלה לארץ עם אימי, אני נולדתי כבת יחידה, ואבי נדר נדר שאני אהיה מורה כמו אחותו.

לא אהבתי את הרעיון, חשבתי על מקצוע אחר אבל, היה קשה להתמודד עם האובססיה שלו למקצוע, ולכן החלטתי ללמוד ולהביא לו תעודה, במחשבה שאחר-כך אלמד מקצוע אחר (עבודה סוציאלית). 

עם תעודת ההוראה נישאתי, כאשר אין לי שום רצון לעסוק במקצוע זה. אבל אז בבוקר בהיר  אחד צלצל הפעמון בדלת, ובפתח עמד  האחראי על החינוך בקרית-ים ואמר לי: "אני רוצה לפתוח אולפן לעולים בקרית-ים, האם את מעוניינת?" פתאום אורו עיניי וקפצתי משמחה ואמרתי "כן!".

הייתי המורה הראשונה בקרית-ים שפתחה אולפן לעולים, לימדתי  עברית בשמחה גדולה.

בשנים הראשונות היו באולפן רק עולים אקדמאים ולאחר מכן הייתה אפשרות לכל העולים ללמוד עברית. לאולפן הגיעו עולים מכל קצוות תבל, וגם אני למדתי מהם שפות חדשות, ותרבויות חדשות. תוך כדי העבודה גם קלטתי אותם בארץ, ועזרתי להם לפתור הרבה בעיות, שענו על הצורך הפנימי של החלום שלי, להיות עובדת סוציאלית.

נשארתי בעבודה הזאת במשך ארבעים שנה כמורה וכמנהלת אולפן. ופרשתי עם סיפוק רב, גם מכך שנהניתי מאוד, וגם שהגשמתי את החלום של אבי. 

במשך השנים נולדו לנו שלושה ילדים, שתי בנות ובן, כשאימא של ליה היא בת הזקונים.

נולדו לנו שבעה נכדים, ובכך הגשמתי את החלום השני של אבי להקים משפחה גדולה. 

אנחנו משפחה מסורתית, מקיימים את כל חגי ישראל וערבי שבת, עם כל המשפחה המלוכדת בשמחה רבה.  

הזווית האישית

ציפורה: תודה על החוויה הנפלאה, לקחת חלק בתוכנית עם נכדתי האהובה ליה. נהנתי מאד להיפגש ולהכיר את כל ילדי הכיתה, ואת הסבים והסבתות.

ליה: היה לי מאד כייף ונעים להיפגש עם סבתא. אני מרגישה שהכרתי יותר את סבתא ונקשרתי אליה עוד. הרבה זמן לא קרה שנפגשנו ככה שתינו לבד.