מאגר סיפורי מורשת

שמי גבי שחם (סלף צימרמן) נולדתי בתאריך 22.2.1975 בלונדון בבריטניה.

לאמא שלי קוראים שרי ולאבא שלי קוראים בריאן. אבא שלי היה ארכיטקט ואימא הייתה מזכירה. עברתי מלונדון ליוון בגיל שנתיים וחצי ובגיל חמש עברתי מיוון לישראל, למושב "ניר צבי", שם גרו סבא וסבתא שלי.

ילדות במושב ניר צבי

בילדותי לא היו לי הרבה חברים, החברות היחידות שלי היו אימא והכלבה שלי לינדה, חיות המחמד שלי היו כלב וצב ים. אהבתי לבנות מבצר סודי בחצר האחורית, בניתי גם לונה פארק מצמיגי מכוניות וגרוטאות והזמנתי את ילדי המושב לשחק בו. רק בגיל חמש בערך הלכתי לגן. לחברה הטובה הראשונה שלי קוראים ננה ופגשתי אותה בגיל 12. בילדותי הצבע האהוב עלי היה ירוק בקבוק והיום הצבע האהוב עליה הוא אפור.

אבא שלי עזב את הבית כשהייתי בת חמש. יש לי שני אחים חורגים בשם מת'יו וגאווין, גאווין מבוגר ממני בעשר שנים, ומתיו מבוגר ממני בארבע שנים. עכשיו הם בני 57, 51 ואני בת 47. האוכל האהוב עלי: תרד ברוטב באשמל שסבתא שלי הכינה. אני אוהבת גם גזוז ו"טוויסט".

אני יודעת שלוש שפות: ספרדית, עברית ואנגלית והמקצוע האהוב עלי הוא מדעים. למדתי בבית הספר היסודי: "א.ד.גודרון", חטיבת ביניים: בית הספר לטבע, שם המורה האהוב עלי בבית הספר היה יוסי לבנון. הוא לימד טבע. שם פגשתי חבורה של ילדים שהם החברים הטובים שלי עד היום. העונה האהובה עלי היא הסתיו ואני אוהבת שמיים אפורים בחורף וכשהשמש מציצה בין העננים.

העבודה הראשונה שלי הייתה כמוכרת בחנות גלידה. בצבא הייתי חובשת ואחר כך למדתי בבית הספר לסיעוד (אחיות) ועבדתי בבית חולים. אחר כך למדתי טיפול עם בעלי חיים והיום אני מטפלת בילדים אוטיסטים בבית ספר. הכרתי את עמית בתקופת הלימודים בגיל 25, והתחתנו בתאריך 1.6.2003 ונולדו לנו שלושה ילדים.

החלום של דודה גבי – בית מחסה ענק לחיות

כששאלתי את דודה שלי, גבי, מה החלום שלה, היא אמרה לי: "החלום שלי הוא להקים בית מחסה ענק לחיות. יהיה בו בניין יפה, לא גבוה, עם המון חדרי טיפולים לחיות פצועות שיגיעו. החיות יגיעו מאנשים שטיילו בטבע ומצאו חיה פצועה או אנשים שלא בדיוק יודעים לטפל בחיות שלהם.

הבניין יהיה מוקף בחווה ענקית, הרבה דשא ובריכות קטנות. יהיו במרכז חדרים לשון כדי שיהיה אפשר לטפל בחיות 24 שעות ביממה. יהיה שם מקום לחיות בית – חתולים, כלבים, שרקנים, אוגרים וכל מיני מכרסמים. יהיה מקום לחיות חווה – ברווזים, סוסים, פרות, חמורים ועוד. יהיה גם מקום לחיות בר – קיפודים, דורבנים, חתולי פרא, צבים, נחשים, אילים ועוד. כל החיות שיגיעו יקבלו חיסונים, לכלבת, לטפילים וכו'.

בבית המחסה יעבדו וטרינרים ויהיה אפשר גם להתנדב. אפשר יהיה להתנדב מגיל 12, כמובן שתהיה הדרכה וליווי של מבוגר. למתנדבים יהיו הרבה תפקידים – לתת תרופות, להכין ולחלק את המזון. המתנדבים ידאגו להפעיל את בעלי החיים, למשל אם צריך להוציא אותם לטיול. המתנדבים יכינו לבעליי החיים משחקים ומתקנים. תהייה שם נגרייה קטנה שהמתנדבים יכלו לבנות דברים מעץ.

אם חלילה חיה תפצע מטפל/מתנדב, נטפל בו כמובן בידיעה שכל החיות מחוסנות. נשים את החיה בבידוד לוודא שאין משהו מדבק. אבל המטפלים ידעו שזה חלק מהעניין. ואם חיה תמות, יהיה לנו שטח כל כך גדול ובשדה נעשה בית קברות שבו נקבור את החיות שמתו, אלו שהיו מבוגרות או שלא הצלחנו להציל.

התפקיד שלי יהיה לנהל את הכול, אבל כמובן אכנס ואעזור בכל מה שצריך, אני אקשר בין מי שמביא חיה פצועה והווטרינרים שמקבלים אותה והמתנדבים שיטפלו בה בהמשך."

אני (שחר) מראיינת את גבי בתוכנית הקשר הרב דורי

הזוית האישית

שחר: היה לי כיף לעבוד איתך ולשאול אותך שאלות עניין אותי הסיפור שלך איפה גדלת ומה החלום שלך הרגשתי שזה קירב ביננו ואני שמחה שבחרתי בך והכרתי אותך יותר. אני אוהבת להיות איתך ולדבר איתך. הפרוייקט עצמו היה מוצלח כי זו הייתה הזדמנות טובה להכיר אותך וליצור חוויות משותפות. אני מקווה שנמשיך ונעשה דברים ביחד תודה שהסכמת להצטרף לפרוייקט.