מאגר סיפורי מורשת

אני נלי איידס, נולדתי בשנת 1938 בארגנטינה בעיירה קטנה בשם ארסיליה.

כשהייתי בת חמש עשרה עברנו לרסיסטנסיה ובה הכרתי את ישראל (צ'יצה).

בגיל עשרים לאחר הכשרה של שמונה חודשים עליתי לארץ ישראל, לקיבוץ "אור הנר", עם צ'יצה ושם התחתנו ונולדה הבת הראשונה – אלית.

לאחר שנתיים עברנו לחיפה ושם נולדו – ניר ועמית. עבדתי בעיריית חיפה שלושים ושבע שנים, במחלקה לתכנון העיר – מחלקה שהייתה אחראית על פיתוח העיר. במשך השנים נולדו לנו שמונה נכדים.

הייתי בת צעירה בת עשרים, למדתי, והייתי מורה אבל כל החיים חלמתי להגיע לארץ ישראל (מארגנטינה ).חלמתי להגיע לקיבוץ וכל השנים האלה, הייתי בתנועת נוער שדגלה בחלומות האלה, אבל כשהגיעה שעת ההכרעה, האם להשאיר מאחורה את אמא, את המשפחה, ואת החברים וללכת בעקבות החלום לארץ לא נודעת, עם סבא צ'יצה? הכרענו וישראל ניצחה.

ואז עלינו ל"קונטה גרנדה", אוניה איטלקית שאתה חצינו את האוקיינוס האטלנטי, וזאת אחרי שחודש שלם ,הכינונו בבית את הציוד שהתבקשנו  להביא לארץ, על ידי תנועת הנוער "הבונים". כשהגענו לאירופה, לאיטליה, התארגנו ליציאה לטיול שחלמנו לבצע באירופה.

הטיול ארך  שמונה ימים, אבל הספקנו לבקר באוסטריה, שוויצריה וצפון איטליה, וכל זה על רכבות, בהן ישנו בלילה בין אתר לאתר.

ולאחר חוויות אין-סוף הגענו לארץ המובטחת, מלאי התרגשות. וכאן התגשמו כל החלומות, לא רק התגשמו, הם צמחו וצמחו פי כמה. אנחנו נטענו את השורשים ומהם צמח עץ נפלא, עץ המשפחה, וכל ענף וענף בו רוקמים סיפור נפלא של ילדים, של נכדים, של אהבה.

החלום התגשם מעבר לציפיות, גם אם הייתי יודעת על האהבה הנשקפת מעייני נכדיי, זה היה נראה לי גם אז חלום, אבל זה לא חלום, זאת החוויה הנפלאה שאנו חווים כל יום.

תודה לחלומות שהובילו אותנו.

הזווית האישית

נלי איידס והנכדה לירון השתתפו בתוכנית הקשר הרב דורי בבית ספר יחד בגבעת אלה, בהובלת ענת וייס תשפ"ב – 2022