מאגר סיפורי מורשת

שמי רותי אילוז ובעבר שמי היה רות אדרי. נולדתי במרוקו בעיר קזבלנקה שם דיברתי בצרפתית, ובשנת 1964 עליתי לישראל.

עלייה לארץ

עלינו לארץ בהיותי בת חמש, בשלב הראשון התגוררנו בעיר שדרות וכעבור כשנתיים עברנו לאשדוד בה התגוררו כל בני משפחת אמי. גרנו בדירה בת שלושה חדרים שקיבלנו מהמדינה כאשר היינו שמונה נפשות. אימא הייתה עקרת בית ואבא עבד בחברת קידוחי נפט, כאשר הגיע לבית רק בסופי שבוע כך שנטל החינוך והחזקת הבית היה על אמי.

משפחה

הכרתי את סבא בחוף הים, אני הייתי בת 17 והוא היה בן 26 והתחתנו כעבור שנה בשנת 1978. החתונה נערכה באשדוד באולמי מיאמי.

ילדי הראשון, קובי, נולד כעבור שלוש שנים ובתי שירה כעבור שנתיים נוספות. כיום לשירה יש שתי בנות ולקובי יש ארבעה ילדים, שני בנים ושתי בנות. הילדים והנכדים מגיעים מדי סוף שבוע לארוחת שישי או לארוחת שבת. אני הכי אוהבת לארח את הנכדים בסופי שבוע וחגים.

חלום שהשתבש

כשלמדתי בתיכון, למדתי במגמה מדעית והמטרה הייתה להיות מורה למתמטיקה יחד עם שלושת חברותיי ללימודים. בסיום הלימודים נבחנו בבחינות כניסה לבית ספר לוינסקי בתל אביב, בבחינות כניסה הומלץ לי ללמוד מדעי המחשב אשר בזמנו היה מקצוע חדש ביותר ולא מוכר. קיבלתי את ההמלצה וניגשתי ללמוד ניתוח מערכות מידע. בסיום הלימודים ניגשתי לבחינות כניסה בתעשייה האווירית (אלתא), התקבלתי לעבודה וניתן לי מועד לעוד שלושה חודשים. בזמן ההמתנה התקבלתי לעבודה כאמור לבנק לאומי ולמעשה נשארתי במערכת הבנקאית עד גיל 60. כהיערכות לפרישה מהבנק למדתי ייעוץ מס במהלך שלוש שנים ופתחתי משרד במשותף עם בני שהוא רואה חשבון.

מנהגים ומסורת

אחד המנהגים הבלתי נשכחים מתקופת ילדותי הינו חג המימונה. בחג זה כל דלתות בתי השכנים היו פתוחות ובכל בית היה שולחן ערוך בכל טוב והשכנים נהגו ללכת אחד לשני ולבלות את הערב עם מאכלים, מוזיקה וריקודים. עד היום בכל שנה בתי ובני עושים מימונה, לפעמים אני ובעלי מתארחים אצלם או במימונה של אחותי.

הזוית האישית

ליה הנכדה המתעדת: היה לי מאוד כיף ומעורר השראה לעבוד עם סבתא, באמצעות העבודה המשותפת אני מכירה הרבה יותר טוב את סבתא במשך השנים עד ליום הזה.

סבתא רותי: לילוש היא הנכדה הראשונה שלי, היא בתה של הבת שלי ועל כן באופן טבעי לי קרבה מיוחדת ללילוש. הכנת סיפור התיעוד הייתה מבחינתי חוויה מעשירה שיצרה קרבה נוספת, אמנם אני מודעת עד כמה לילוש בוגרת ומכבדת, יחד עם זאת הכנת הסיפור איתה מדגישה זאת יותר. אני מאחלת לה להישאר בדיוק כפי שהיא.