מאגר סיפורי מורשת

שמי רחל בוחבוט, שם הנעורים שלי הוא ויצמן, נולדתי בשנת 1950 במרוקו בעיר קזבלנקה עם עוד ארבעת אחיי (אני הייתי הכי קטנה). אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם איתן, נכדי. יחד אנו מעלים סיפור מחיי אל מאגר המורשת של התכנית.

בעלי, סמי, היה באותו בית ספר אבל בית הספר היה מחולק לבנים ובנות לחוד, כמובן שלא הכרנו אז. בבית שלנו יש תמונה של בעלי בבית הספר ותמונה שלי באותו בית ספר. בית הספר היה בקזבלנקה במרוקו, זה היה בית ספר צרפתי.

עליתי לארץ בשנת 1962, עלו איתי אימא, אחותה של אימא ודודתה. לאחר העלייה גרנו בכפר סבא. אבא שלי נפטר כשהייתי בת שנתיים ואחי עלה לארץ בגיל 16 לבד עם עליית הנוער. למדתי במרוקו עד גיל 12 וכשעלינו ארצה המשכנו ללמוד בפנימיה דתית. לא הייתי בצבא כי בגיל 17 וחצי התחתנתי. כשהייתי בת 19 נולד לי הילד הראשון. הייתי בארץ בזמן מלחמת ששת הימים. במלחמת יום הכיפורים הייתי כבר נשואה עם ילד אחד. בעלי סמי נלחם ברמת הגולן.

החלום שלי היה להיות אחות בבית חולים ולצערי לא הגשמתי אותו כי לא התאפשר. החלום של הנכד שלי (איתן) הוא להיות שחקן כדורגל טוב והוא היה רוצה לעבוד כווטרינר. אני מאוד מאוד מתגעגעת לאימא שלי, לבית הספר במרוקו, לחברים במרוקו ולמרוקו באופן כללי. החלום שלי היה לטוס לארץ מולדתי ולבקר בבית הספר בו למדתי ובבית ילדותי. הבית שלי היה בכפר קטן מאוד. החלום הזה אכן התגשם ואני רוצה שגם הנכדים שלי יחוו את החוויה הזאת, שנכיר את העם המרוקאי ונטעם מאכלים מרוקאים, אני מקווה שזה יקרה.

הזוית האישית

איתן הנכד המתעד: בתכנית קשר הרב דורי היה לי מאוד מעניין לפגוש את סבתא וסבא, ובמיוחד כאשר זה בשעות בית הספר. גיליתי הרבה דברים שלא ידעתי עליהם לפני כן. אני מחכה למפגש הבא, כי לא פגשתי אותם הרבה זמן ואני מתגעגע אליהם. אני ממש עצוב שהמפגש הבא הוא המפגש האחרון שלי בתכנית קשר הרב דורי. סבתי וסבי גרים בכפר סבא ואנחנו ממש מחוברים. כל יום שישי כל המשפחה באה לאכול אצלם. אני אוהב את המאכלים שסבתא מכינה והיא גם מביאה לנו אוכל במהלך השבוע. נהניתי לפגוש אותם וללמוד עליהם.