מאגר סיפורי מורשת

שלום שמי חביב, אני שותף בפרויקט הקשר הרב -דורי בבית ספר "מבוא הגליל" ואני אשמח לספר לכם את הסיפור שלי.

נולדתי במרוקו בעיר מרקש בשנת 1950. אני קרוי חביב, על שם רב ידוע בעיר מרקש. עד כיתה ג' למדתי במרוקו ועלינו ב1960 לארץ. החלום שלי היה לעלות ממרוקו לישראל. בזמן העלייה להורים שלי היה קשה להסתגל לחיים החדשים בארץ, לא הייתה להם עבודה והיה קשה להתפרנס. יום אחד ראיתי את אבא שלי יושב עם ידיים על הראש, במצב רוח קשה מאוד, ראיתי אותו בוכה. הייתי בן תשע וחצי ולא ידעתי איך להגיב למצב. אבא שלי בכה מקושי, מתסכול והוא לא ידע איך להסתגל לחיים בארץ ובעיקר מבחינה כלכלית.

הסוכנות היהודית הביאה לנו מספר פריטים כמו, קופסאות שימורים, שולחן מעץ עם שני כסאות. הבית היה בגודל של שלושים מטר מרובע, ובו תשע נפשות, שבעה אחים ושני הורים. כדי לצאת לשירותים היינו צריכים לצאת החוצה, וללכת שלוש מאות מטר. בזמני המקלחות אמא הייתה מחממת את המים עם הפרימוס, וכך היא היתה מקלחת את כל הילדים. היו ימים שלא היה מספיק אוכל, היינו מורחים על פרוסת לחם, קפה עם סוכר והיינו אוכלים כך עם פרוסת לחם פתוחה. הימים היו קשים והיה מחסור, עד שהם מצאו עבודה במפעל קיבוץ כפר הנשיא. היינו צעירים והם לא הצליחו לקנות לנו תיקי בית ספר, לכן אימי הייתה תופרת לנו תיקים. לאבי היתה פנצ'רייה במרוקו והיה לו מספיק כסף, ואז כשהוא עלה לארץ היה קשה כלכלית, ועד שהוא מצא עבודה, לא היה מספיק כסף בשביל לפרנס את הילדים.

לאט לאט גדלנו, הסתגלנו התגייסנו התחתנו הבאנו ילדים ונכדים.  בשנת 1960 הגעתי לחצור עם הורי, למדתי בבית ספר משכן והחלום שלי היה שאתחתן, ושהילדים שלי ילמדו באותו בית ספר, ושאספר את זה לנכדים וזה התגשם. כשסיימתי עברתי לבית ספר חקלאי "נחלת יהודה" משם חזרתי חזרה לחצור הגלילית, והתגייסתי לצה"ל ב1967. השתחררתי מהצבא ב1970 לאחר ששירתי שלוש שנים בצה"ל ויצאתי לחיים האזרחים. התחתנתי ב 1971 ונולדו לי שישה ילדים.

כל אותה תקופה, עבדתי כמנהל מחלקת חשמל ואחרי שלושים ושבע שנים פרשתי לגמלאות.

הזווית האישית

חביב ונווה: המפגשים הרב – דוריים היו מהנים מאוד אנחנו מודים על הפרויקט הזה