מאגר סיפורי מורשת

שמי נועה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מעלה סיפור תיעוד אל מאגר המורשת של התכנית. הסיפור שלי עוסק בסבי, דני דביר ז"ל, אודותיו סיפר לי אח של סבא.

את סיפור התיעוד אני כותבת בשם סבא שלי:

"כמעט כל חיי היה לי חלום, חלום שרק מעט אנשים בתקופה שלי זכו להגשים, חלום שבהתחלה היה נראה כמו חלום רחוק רחוק והנה זכיתי להגשימו, לעלות לארץ ישראל.

שמי דניאל דביר, נולדתי בשנת 1951, נולדתי בלוס אנג'לס שבאמריקה. יש לי ארבעה אחים – דוד, נחום, יהונתן, ודניאל – אני. כשהייתי בן 12 עברנו לבית גדול ובו ארבעה חדרים. היה לי בבית הזה חדר פרטי. וגם הייתה לנו בריכה וחצר גדולה. המנהגים בבית שלי היו מנהגים של יהודים ממוצא אמריקאי. בארצות הברית למדתי בבית ספר יהודי שבו למדנו חצי יום באנגלית וחצי יום בעברית.

ההורים שלי זכורים לי כהורים מדהימים. הם היו מטיילים איתנו המון, מספרים לנו בדיחות וסיפורים מצחיקים, בכל ערב היינו אוכלים יחד ארוחת ערב. ההורים שלי היו מאוד ציוניים ותמכו בי מאוד בהחלטתי לעלות לארץ ישראל.

לנסוע לבד לארץ ישראל

כשהייתי בן 15 החלטתי שאני רוצה לעלות לארץ ישראל. כשהייתי בן 17 החלטתי לעשות מעשה: ארזתי תיק ונסעתי לארץ ישראל לבדי.

גרתי בשכונת תלפיות שבירושלים ולמדתי בישיבת הכותל במשך שנתיים. חזרתי לבית הוריי בארצות הברית לתקופה קצרה והחלטתי לעלות לארץ ישראל סופית. עליתי לארץ ישראל והעברתי את האזרחות שלי לאזרחות ישראלית.

למדתי בישיבת כרם ביבנה והתגייסתי לצבא, שם הייתי חובש קרבי. לאחר שחרורי מהצבא, אחי נחום היה בא לבקר אותי הרבה בארץ ישראל. הייתי לוקח אותו לטיולים רבים בארץ והייתי מלמד אותו על הטוב שבארץ. לפני כעשר שנים גם הוא עשה עלייה.

בגיל 22 התחתנתי עם אשתי מיכל, שהיא ילידת ארץ ישראל. נולדו לנו שבעה ילדים: נועה, יעל, רעות, אפרת, עמינדב, אביחי, ואודליה.

ארץ ישראל מאז ומתמיד הייתה חרוטה בליבי. אני משתדל לדבר עם משפחתי רק בעברית ולהעביר להם את אהבת ארץ ישראל."

הזוית האישית

נועה הנכדה המתעדת: ראיינתי את אח של סבא שלי, מפני שסבא שלי נפטר ולצערי לא הספקתי לראיין אותו. היה לי מאוד כיף לדעת ולגלות דברים על סבא שלי, שמחתי לתעד אותו במאגר המורשת של תכנית הקשר הרב דורי.