מאגר סיפורי מורשת

שמי מנחם כהן, אני עוסק רבות בהליכה ברגל כתחביב ואף השתתפתי במרתון ירושלים לפני כמה שנים.

לפני כמה שנים, בטרם הגעתי לגיל 70, היה לי חלום לחגוג את יום הולדתי ה-70 במרתון ירושלים עם כל משפחתי במסלול משפחות. שיתפתי את אשתי, שמאוד התלהבה מהרעיון וכמובן שיתפה את הילדים, ההתלהבות הייתה גדולה. אשתי לקחה את המשימה לידיים. נרשמנו למרתון. היות ובאותו יום מזג האוויר אכזב – היה יום מאוד סוער, ויתרנו על ההשתתפות מכיוון שהיו לנו אז נכדים/תינוקות שלא העזנו להוציא בזמן כזה. כולנו התאכזבנו. אשתי הגדילה לעשות והזמינה גם  כובעים מודפסים עם דיוקן שלי וכיתוב: "חוגגים לסבא 70"  והסתירה זאת ממני כדי שתהייה לי הפתעה. הילדים היו מאוד מוטרדים: מה נעשה עם הכובעים והחולצות? אשתי סיפרה להם שאני יושב וכותב תקופה מאוד ארוכה על הילדות שלי והציעה לי שאעשה סיור לילדים במחוזות הילדות שלי. לילדים אמרה שכולם ילבשו את החולצות והכובעים וזאת תהיה הפתעה גדולה עבורי.(מיותר לציין איזה הפתעה והתרגשות הייתה לי לראות את כולם עם חולצות המרתון והכובעים שהזמינה)

ביום הולדתי ה-70 עשיתי למשפחתי סיור במחוזות ילדותי, כאשר בכל מקום עשינו עצירה והסברתי להם. הסיור היה בשכונת מקור ברוך בירושלים. סיירנו בבית הכנסת שהתפללנו בו בילדותי, רח' דוד ילין, רח' יוסף בן מתתיהו, שכונת נחלאות, הראיתי להם היכן היה בית ספר שלי בילדות – בית ספר דוגמא, סיפרתי להם על הישיבה התיכונית שלמדתי בה, קריית נוער בבית וגן. לפני הסיור ישבתי עם בתי לספר לה על מקומות ילדותי וביקשתי ממנה להכין דף מודפס שיהיה לכל אחד עם מקומות שבהם נסייר. בתי וחתני, שעוסקים בגרפיקה ממחושבת ואיורים, הגדילו ראש והחליטו להכין מפה עם כל מקומות הסיור/ציוני דרך בחיי, כאשר ליד כל מקום ציירו דמות שלי וכתבו מה שסיפרתי להם. הם הדהימו אותנו בהפתעה שהכינו וההתרגשות של כולם הייתה בשיאה. אף אחד לא ידע על זה, כולל אשתי. סיימנו את הסיור בשבת משפחתית ומרוממת במלון המלכים. השבת כולה הייתה עמוסה בתוכנית כאשר התחילה במצגת של חברים מהילדות וחברים בהווה שבירכו אותי.

הילדים הכינו משחק בינגו וקראו לו " מי מכיר את אבא, שווער, סבא?", אשתי הזמינה בהפתעה לכל המשפחה ברכונים עם זמירות שבת שעל הכריכה היה חרוט: "מזכרת מיום הולדת 70 של אבא, סבא, שווער שבת פרשת ראה ר"ח אלול תשפ"ב"

ב"ה זכיתי ברעיה טובה אוהבת תומכת ומפרגנת במשפחה מקסימה מאוד תומכת. ב"ה, יש לנו נחת מכולם ובפרט מהנכדים. תודה לבורא עולם על השמחה והנחת שיש לנו.

המשפחה באחד מההפסקות בסיור

הזוית האישית

מנחם: המפגש עם החבר'ה הצעירים גורם ללמידה הדדית. התלמידים מעשירים אותנו ואנחנו תורמים מנסיונינו.

דניאל התלמיד המתעד: מאד נהניתי להכיר את מנחם ולשמוע ממנו על החיים האחרים ועל תחביביו.