מאגר סיפורי מורשת

שמי ציפורה ואני משתתפת עם נכדתי עלמא בפרויקט הקשר הרב-דורי בבית ספרה.

היום שמי ציפורה גבע בילדותי הייתי חג'ג' אני משתתפת בתוכנית "הקשר רב דורי".

נולדתי בארץ ישראל בשנת 1958 להורי קוראים אבא סעיד ואמא כיריה. הורי עלו מלוב והתחתנו פה בארץ ישראל. כולנו אחי ואחיותי נולדנו פה בארץ, במשפחה אנחנו שניים עשר אחים ואחיות, ואני הבת החמישית. גדלתי במושב פורת שנמצא באזור השרון.למדתי בבית ספר יסודי "שכטרמן " בכפר יעבץ סמוך לישוב שלנו. בתיכון למדתי ב"בית יעקב" בנתניה של בנות בלבד.

הסיפור שלי מטלטל ועצוב. היינו משפחה שמחה מאושרת עד שיום אחד הכל התהפך. אח שלי שהיה מבוגר ממני והיה בן תשע עשרה, נהרג בצבא, מפליטת כדור מחבר שלו.

אמא שלי חיכתה לו לבוא לחופשת החג, קנתה הכינה וכולנו חיכינו לו. זה קרה בערב פסח שני, והוא לא יצא לחופשה בפסח ראשון. היינו בהכנות לקר את החג ובשעה תשע בבוקר באו מהצבא והודיעו לנו שהוא נהרג. מאותו יום כל החיים והחלומות שלנו השתנו.היה הכי נורא שיכול להיות.

אני ואח שלי היינו מאוד מחוברים, היינו יוצאים ומבלים ביחד עם אותם חברים, היינו מדברים על הכל, וגם דיברנו על זה שהחלום שלי להתגייס לצה"ל והוא שמח בשבילי מאוד. שיתפנו אחד את השני בדברים הכי אישים, כמו אם יש לו חברה או אם לי היה חבר. היינו יושבים יחד בלילות לשמוע מוזיקה ולהחליף חוויות .

בשבת אחרונה שהוא היה בחופשה, החלטנו אחיי הגדולים ממני ואני לעשות לו יום כיף. טיילנו כל השבת, ביקרנו את הדודים שגרו רחוק מאתנו והיה ממש כיף. כשהוא נהרג ,חשבנו שבעצם זאת הייתה השבת האחרונה שלו. מאותו יום הכל השתנה והסיפור העצוב הזה בעצם, שינה את החלום שלי (שלא התגשם). בשל הנסיבות לא התגייסתי לצה"ל.

סבתא ציפורה מציגה במפגש הכיתתי חפצים מעבר המשפחה

הזווית האישית

עלמא: לי היה כיף כאשר סבתי הגיעה לכאן בשבילי, ונהנינו כאן בקשר רב דורי מהרבה דברים מעניינים, מלמדים , ונוסטלגיים.

ציפורה: היה לי מאוד חשוב לשמוע סיפורים של אחרים, להכיר אנשים ולספר על האח שלי שנהרג.