מאגר סיפורי מורשת

שמי מנור ישראל ואני מתעדת את סיפורה של סבתי אליזבטה פרגמנט במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי בבית הספר רקפות בראשון לציון.

סבתי מספרת: אני ליזה שמוניס פרגמנט נולדתי בתאריך 25.8.1953 בסיביר.

כשהייתי בת שנה עברתי לקישינב עיר הבירה של מולדובה. הייתי תלמידה טובה, בילדותי סיימתי בית ספר יסודי ותיכון ולמדתי באוניברסיטה.

ליזה בילדותה

ליזה בנעוריה

העלייה לארץ הייתה החלום שלי 

בשנת 1973 אחרי מלחמת יום-כיפור הייתה עלייה לארץ וכל הסטודנטים באוניברסיטה דיברו על זה. אני גדלתי במשפחה מאוד מסורתית סבא שלי מאוד אהב את ארץ

ישראל וסיפר לי הרבה דברים על הארץ. הסיפורים של סבא על ארץ ישראל גרמו לי להיות סקרנית מאוד לגבי הארץ ולרצות לעלות לארץ ישראל כי הוא דיבר על ארץ ישראל בכמיהה רבה. בתקופה ההיא, לא כל אחד יכול היה לקבל אישור לעלות לארץ (אשרת כניסה), בגלל שהגבולות היו סגורים ולא היתה לנו משפחה קרובה שיכלה להזמין אותנו אליה. רק בשנת 1990 נפתח הגבול והצלחתי להגשים את החלום שלי ועליתי לארץ עם אמא שלי ושתי בנותיי. בעלי לא זכה לעלות איתנו (נפטר שנה לפני שעלינו).

ליזה בצעירותה

עלייה וקליטה בארץ

העלייה לארץ הייתה לא פשוטה, למדתי באולפן ועבדתי בכל עבודה אפשרית כמו מטפלת בקשישים, משק בית ועוד על מנת לפרנס את בנותי וזאת למרות שהיה לי תואר מהאוניברסיטה. כשאתה עולה חדש התואר שלך בארץ לא מוכר כל כך מהר. היינו במצב הישרדותי.

גידלתי שתי בנות כיום כל אחת מהן אקדמאית ואני גאה מאוד בהן.

המשפט שמלווה אותי הרבה זמן: "קשה אבל עקשנים מצליחים".

הזוית האישית

מנור: נהננו מאד להשתתף בתוכנית הקשר הרב דורי