מאגר סיפורי מורשת

שמי אביטל מור , נולדתי ב-9 בנובמבר 1959, לאמא שרה ולאבא ששון. ההורים שלי עלו ארצה בשנות ה-50 והשתקעו במושב.

גדלתי בבית חילוני מסורתי, כמושבניקית שגרה בעבר בלב עמק חפר.

יש לי חמישה אחים. אחי דוד נהרג בתאונת דרכים. הוא היה לוחם בנח"ל ובגיל עשרים וארבע לאחר השחרור, הוא ואח נוסף, לקחו סחורה לשוק בתל אביב. בדרך הייתה להם תאונה בה התנגש בהם רכב אחר. אחד הפועלים הערבים שהכיר את משפחתי, עבר בדרך, ראה את התאונה ובא לספר להורים שלי. כיום יש לנו במשפחה שלושה נכדים שקרואים על שמו של דוד אחי ז"ל.

למדתי בבית ספר אזורי רופין במגמת חקלאות והתמחיתי בענף המטעים. המרכז האקדמי רופין הוא מכללה אקדמית באזור עמק חפר בקרבת היישוב כפר מונש ובתחומה של מועצה אזורית עמק חפר. ויקיפדיה.

לימים הלכתי ללמוד בסמינר למורים במסלול לכיתות ג'-ו' והתמחיתי בנושאי הטבע והמדעים. בתום לימודי פניתי להוראה, ארבע שנים הייתי מורה למדעים בחצור הגלילית, ושלושים וארבע שנים בבית ספר קורצאק בקרית שמונה, למרות שאני מושבניקית בנשמה.

בצעירותי היו לי הרבה חברים. אני זוכרת במיוחד חבר אחד, שהוא קרוב למשפחה ואבא שלי רצה לחתן אותי איתו, אבל אני לא הסכמתי כי הייתי בכיתה י"א. כשסיימתי את התיכון התגייסתי לצבא והייתי מורה חיילת. בשנה הראשונה שירתי בעכו ובשנה השנייה בנהריה, לימדתי את נערי רפול, את מקצועות המדעים. לימים הייתי מורה של הילדים שלהם בבית ספר קורצ'אק, מה שהיה בעבורי מעין סגירת מעגל.

עסקתי בחינוך עד יציאתי לפנסיה. נושא החינוך מאוד קרוב לליבי, ולכן גם בבית, ארבעת הילדים שלי הם בוגרי אוניברסיטאות ולימודים גבוהים.

את בעלי הכרתי דרך בת הדודה שלו, כששתינו לימדנו וחינכנו בחצור הגלילית. בעלי בדיוק עשה בעיר קורס בנושא בנקאות, והיא הכירה בינינו . שנה לאחר מכן התחתנו ונולדו לנו ארבעה ילדים.

הזווית האישית

אביטל: נהניתי מאוד לפגוש את כולם בברנקו וייס, בכיתת הותיקים בכל יום שלישי. שמחתי לשתף סיפורי את נאוה תהילה, וכן ללמוד ולטייל.