מאגר סיפורי מורשת

סבתא פנינה נולדה למשפחת אליהו להורים ציפורה ונחום הרטוב ז"ל. ציפורה נולדה בצ'כיה בשנת 1922, ועלתה לישראל מיד לאחר סוף מלחמת העולם השנייה, בשנת 1946. לאחר ששרדה את השואה. נחום נולד בפולין בשנת 1920 ועלה לישראל שנקראה אז פלשתינה, ליישוב בעמק זבולון שנקרא כפר חסידים בשנת 1924 כשהיה בן ארבע בלבד.

הוריו היו מייסדי הכפר. אביו היה סנדלר, ויחד עם קבוצת עולים מהעיירה קוז'ניץ וקבוצת עולים מהעיירה יבלונה, ייבשו את הביצות, והתחילו לבנות יישוב יהודי חדש. הם הבינו שצריכים להיות חקלאים והפכו את אדמת הטרשים לשדות עם ייבול שסיפק מזון לכל תושבי הסביבה. הקשיים היו רבים. התושבים התארגנו לשמירות לילה על השדות והבתים מפני פורעים.

לסבתא יש שתי אחיות: אילנה ואורית. קראו לה פנינה על שם אימה שנספתה בשואה. ואורית אל שם אביה אריה. ואילנה על שם אחותה שגם היא נספתה בשואה עם שאר בני המשפחה. סבתא גדלה בבית כבת בכורה לאבא חקלאי עובד אדמה. נולדה בשנים הראשונות של המדינה 1952. ארבע שנים אחרי קום המדינה.

אמא של סבתא הייתה עקרת בית שגם עזרה במשק וגם עזרה לנו בהכנת השיעורים למדה תוך כדי את הכתיבה והשפה העברית. כילדות עזרנו בעבודות הבית והחקלאות. היה לנו לול תרנגולות גדול ורפת עם פרות ועגלים. למדתי בבית ספר ברכסים ומשם יש לי חברות וחברים עד היום. בילדות שיחקנו לרוב בחצר תופסת, מחבואים, גולות, גומי, חבל קפיצה, חמש אבנים, ואפילו מונופול, בובות, ואופנים. הגעגועים הם לחופש שהיה חוסר הפחד הביטחון.

סבתא פנינה

בשעות אחר הצהריים בדרך כלל, שילבנו משחקים ועזרה במשק החקלאי כמו- טיפול בתרנגולות, בפרות, עזרה בקטיף אגסים ופירות הדר. סידור הפירות והירקות שנקטפו בבוקר בארגזים והכנה למכירה שלהם בשוק.

בעבודתי מאוד נהניתי. עבדתי בטכניון 44 שנים במחלקה למיקרואלקטרוניקה. הייתי מראשוני המחלקה. עסקתי קודם בשרטוט וצילום ואחרי 15 שנה עברתי לנהל ארגונית את המחלקה שגדלה וגדלה והפכה לסמל במדינת ישראל. אירחתי אנשים מכובדים מכל העולם שבאו לראות את כל החידושים בתחום. זה היה כבוד גדול וגם חוויה מיוחדת. למדו אצלנו מאות סטודנטים לפני שיצאנו לעבוד בתעשייה ובחברות הייטק.

הייתי עבור רובם תמיכה בשעת הצורך ושמחתי לעזור ולייעץ לכולם. ולכן נשארתי לעבוד ככל שאיפשרו לי עד גיל 67 בהרגשה טובה וגאווה גדולה.

התחביבים של סבתא פנינה היום הם רקמה, ציור ועבודות יצירה.

הזוית האישית

הנכדה לוטם: "היה לי ממש כייף ללמוד מסבתא, נהניתי מאוד לשמוע את הסיפור שלה. מאחלת לסבתא שתמשיך לעזור לי במה שאני צריכה והרבה בריאות!"